קטגוריה:שמואל ב יט יב
והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו.
וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד שָׁלַח אֶל צָדוֹק וְאֶל אֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר דַּבְּרוּ אֶל זִקְנֵי יְהוּדָה לֵאמֹר לָמָּה תִהְיוּ אַחֲרֹנִים לְהָשִׁיב אֶת הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ וּדְבַר כׇּל יִשְׂרָאֵל בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ.
וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֗ד שָׁ֠לַ֠ח אֶל־צָד֨וֹק וְאֶל־אֶבְיָתָ֥ר הַכֹּהֲנִים֮ לֵאמֹר֒ דַּבְּר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֤י יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר לָ֤מָּה תִֽהְיוּ֙ אַחֲרֹנִ֔ים לְהָשִׁ֥יב אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בֵּית֑וֹ וּדְבַר֙ כׇּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֥א אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־בֵּיתֽוֹ׃
וְהַמֶּ֣לֶךְ וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֣לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/d/4428
מורפ': HC/Td/Ncmsa דָּוִ֗ד דָּוִ֗ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp שָׁ֠לַח שָׁ֠לַח - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVqp3ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־צָד֨וֹק צָד֨וֹק - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6659
מורפ': HNp וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־אֶבְיָתָ֥ר אֶבְיָתָ֥ר - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 54
מורפ': HNp הַכֹּהֲנִים֮ הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֲנִים֮ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmpa לֵאמֹר֒ לֵ - מילת יחס
אמֹר֒ - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc דַּבְּר֞וּ דַּבְּר֞וּ - פועל, פיעל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1696
מורפ': HVpv2mp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־זִקְנֵ֤י זִקְנֵ֤י - תואר, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 2205
מורפ': HAampc יְהוּדָה֙ יְהוּדָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3063
מורפ': HNp לֵאמֹ֔ר לֵ - מילת יחס
אמֹ֔ר - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/559
מורפ': HR/Vqc לָ֤מָּה לָ֤ - מילת יחס
מָּה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: l/4100
מורפ': HR/Ti תִֽהְיוּ֙ תִֽהְיוּ֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi2mp אַֽחֲרֹנִ֔ים אַֽחֲרֹנִ֔ים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 314
מורפ': HAampa לְהָשִׁ֥יב לְ - מילת יחס
הָשִׁ֥יב - פועל, הפעיל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/7725
מורפ': HR/Vhc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַמֶּ֖לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֖לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־בֵּית֑וֹ בֵּית֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וּדְבַר֙ וּ - ו' החיבור
דְבַר֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1697
מורפ': HC/Ncmsc כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp בָּ֥א בָּ֥א - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqp3ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַמֶּ֖לֶךְ הַ - מילית, ה' הידיעה
מֶּ֖לֶךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4428
מורפ': HTd/Ncmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־בֵּיתֽוֹ בֵּיתֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְהַמֶּ֣לֶךְ מונח (משרת, דרגא 5) דָּוִ֗ד רביעי (משנה, דרגא 3)
שָׁ֠לַח תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אֶל־צָד֨וֹק קדמא (משרת, דרגא 5) וְאֶל־אֶבְיָתָ֥ר מרכא (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֲנִים֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
לֵאמֹר֒ סגול (מלך, דרגא 2)
דַּבְּר֞וּ גרשיים (שליש, דרגא 4)
אֶל־זִקְנֵ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוּדָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֵאמֹ֔ר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לָ֤מָּה מהפך (משרת, דרגא 5) תִֽהְיוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַֽחֲרֹנִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְהָשִׁ֥יב מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־הַמֶּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־בֵּית֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּדְבַר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בָּ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־בֵּיתֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ואיך אמר ודבר כל ישראל בא, מה שלא היה האמת כן?:
"והמלך". ר"ל הגם שכן דברו כל ישראל ודוד ידע כל זאת כי כולם שלמים אתו, לא היה מי שיוציא זה אל הפועל אחר שנסו איש לאהליו נדחים ומפוזרים, וראה דוד שצריך שהזקנים הם יעשו זאת, וזקני יהודה בראש, ואחריהם כל אדם ימשך, ולכן "שלח אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרונים", ר"ל כי היה צריך, א] "להשיב את המלך", היינו להשיבו למלכותו. ב] "להשיב את המלך אל ביתו לירושלים". ותחלה יאמרו כאילו יחלטו שדעת זקני יהודה שוה עם דעת כל ישראל להשיב את המלך למלכותו, ויתוכחו עמם על שלא יהיו ראשונים בענין זה להשיב את המלך אל ביתו, שבזה צריך שיצאו זקני יהודה לקראתו: "ודבר כל ישראל בא אל המלך". שכבר נודע לו דבר כל ישראל כולם פה אחד שישוב למלכותו, וא"כ לכם המשפט להשיבו אל ביתו:
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמואל ב יט יב"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.