רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/ד

(א) וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה – בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים – הַנַּעֲשִׂים עֲשׁוּקִים בַּגֵּיהִנֹּם בַּמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים.
תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – תַּחַת חֲלִיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה.
וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים – בּוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵיהֶם הָעֲשׁוּקוֹת בְּיַד מַלְאֲכֵי מַשְׁחִית וְאַכְזָרִים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ" (תהלים פד,ז), אֵלּוּ יוֹרְדֵי גֵּיהִנֹּם. וְאַף מִקְרָא זֶה כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי.
וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ – עוֹשְׁקֵיהֶם מַכְרִיחִים וְתוֹקְפִים אוֹתָם בְּכֹחַ.

(ב) שֶׁכְּבָר מֵתוּ – עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בָּהֶם יֵצֶר הָרַע הַזֶּה לִדְחוֹתָם מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; כְּגוֹן אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא נַעֲנָה משֶׁה אֶלָּא עַל יְדֵיהֶן, וּכְגוֹן דָּוִד אָבִי, שֶׁלֹּא נַעֲנֵיתִי אֲנִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת, עַד שֶׁאָמַרְתִּי: "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ" (דה"ב ו,מב).

(ג) עֲדֶן – עֲדַיִן.
אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה – רָאִיתִי בְּמִדְרַשׁ קֹהֶלֶת: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת שֶׁקֻּמְּטוּ לְהִבָּרְאוֹת וְלֹא נִבְרְאוּ.

(ד) וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל – הֵן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן עָמָל בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה – שֶׁאֵינוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא לְקִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הָבֶל.
כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ – אֲשֶׁר הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.

(ה) הַכְּסִיל – הָרָשָׁע.
חוֹבֵק אֶת יָדָיו – וְאֵינוֹ יָגֵעַ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מִן הַגָּזֵל.
וְאוֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ – לְיוֹם הַדִּין, שֶׁרוֹאֶה צַדִּיקִים בְּכָבוֹד, וְהוּא נִדּוֹן. כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי.

(ו) טוֹב מְלֹא כַף נָחַת – לִהְיוֹת קוֹנֶה נְכָסִים מְעַט מִיגִיעוֹ, שֶׁיְּהֵא בָּהֶן נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ.
מִמְּלֹא חָפְנַיִם – נְכָסִים הַרְבֵּה בַּעֲבֵרָה, שֶׁהוּא עָמָל וְעַצְבוּת רוּחַ לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

(ז) תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – כְּמוֹ "תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (לעיל א,יג).

(ח) יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי – יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרָיו בִּיחִידִי.
גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ – אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, אֵינוֹ קוֹנֶה לוֹ תַּלְמִיד שֶׁהוּא כְּבֵן, וְלֹא חָבֵר שֶׁהוּא כְּאָח. וְאִם רַוָּק הוּא, אֵינוּ נוֹשֵׂא אִשָּׁה לִהְיוֹת לוֹ כְּאָח לְעֵזֶר וּלְהוֹלִיד בֵּן. וְאִם סוֹחֵר הוּא, אֵינוֹ קוֹנֶה לוֹ שֻׁתָּפִים, וְיוֹצֵא לְדֶרֶךְ יְחִידִי.
וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ – יָגֵעַ בְּגִירְסָא; וְאִם סוֹחֵר הוּא, עָמֵל בִּפְרַקְמַטְיָא.
גַּם עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עשֶׁר – לֹא יְהֵא שָׂבֵעַ בְּטַעֲמֵי תּוֹרָה, שֶׁהַרְבֵּה תּוֹרָה לוֹמֵד אָדָם מִתַּלְמִידָיו. וּלְעִנְיַן הַמָּמוֹן, רוֹדֵף תָּמִיד אַחַר הַמָּמוֹן.
וּלְמִי אֲנִי עָמֵל – מֵאַחַר שֶׁאֵינִי מַעֲמִיד תַּלְמִידִים, וְאֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה לְהוֹלִיד בָּנִים.

(ט) טוֹבִים הַשְּׁנַיִם – לְכָל דָּבָר.
מִן הָאֶחָד – לְפִיכָךְ יִקְנֶה לוֹ אָדָם חָבֵר וְיִשָּׂא אִשָּׁה, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם יוֹתֵר רֶוַח בַּעֲמָלָם: הַרְבֵּה מְלָאכָה נַעֲשֵׂית בִּשְׁנַיִם, שֶׁאֵין הַיָּחִיד מַתְחִיל בָּהּ לְבַדּוֹ.

(י) כִּי אִם יִפֹּלוּ – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּלְעִנְיַן הַמִּשְׁנָה, אִם תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָה שֶׁלּוֹ – חֲבֵרוֹ מַחֲזִירָהּ לוֹ; אוֹ אִם יִכָּשֵׁל וְלֹא דִּקְדֵּק אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ, בָּא חֲבֵרוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל הָאֱמֶת.
וְאִי לוֹ – וְאוֹי לוֹ.

(יא) וְחַם לָהֶם – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּלְעִנְיַן זָכָר וּנְקֵבָה, מִתְחַמְּמִים זֶה מִזֶּה וּמוֹלִידִים.

(יב) וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד – אִם בָּאוּ לִסְטִים עָלָיו לְתָקְפּוֹ, אִם שְׁנַיִם הֵם – יַעַמְדוּ לְנֶגְדוֹ; וְכָל שֶׁכֵּן אִם שְׁלֹשָׁה הֵם, וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. דָּבָר אַחֵר: מִי שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם, וּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ, שׁוּב אֵין תּוֹרָה פוֹסֶקֶת מִזַּרְעוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ" (ישעיהו נט,כא). דָּבָר אַחֵר: חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. בְּפָנִים אֲחֵרִים נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ: יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי לוֹ (פסוק ח); אֲבָל אֵין סֵדֶר כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ מִתְיַשֵּׁב עֲלֵיהֶם.

(יג) טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם – זֶה יֵצֶר טוֹב; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶלֶד? שֶׁאֵינוֹ בָּא בָּאָדָם עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
מִסְכֵּן – שֶׁאֵין הָאֵבָרִים שׁוֹמְעִים לוֹ כְּמוֹ לְיֵצֶר הָרָע.
חָכָם – שֶׁמַּשְׂכִּיל אֶת הָאָדָם לְדֶרֶךְ טוֹבָה.
מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל – זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כָּל הָאֵבָרִים.
זָקֵן – שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלָד הַוָּלָד, הוּא נָתוּן בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" (בראשית ד,ז).
וּכְסִיל – שֶׁמַּתְעֵהוּ בְּדֶרֶךְ רָעָה. כָּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד – שֶׁהֲרֵי הִזְקִין, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה.

(יד) כִּי מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ – מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת וְסִרְחוֹן, כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "וַיִּבְאַשׁ" (שמות ז,יא) – "וּסְרִי" [וְהִסְרִיחַ].
כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ – מִשֶׁמָּלַךְ בָּאָדָם, נוֹלַד הָרָשׁ הַמִּסְכֵּן הַטּוֹב מִמֶּנּוּ, וּבָא מִתּוֹךְ טָהֳרָה וְלֹא מִתּוֹךְ טִנֹּפֶת הָרֶחֶם; כָּךְ דְּרָשׁוּהוּ בַּמִּדְרָשׁ. דָּבָר אַחֵר: כִּי טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְגוֹמֵר – כְּמַשְׁמָעוֹ.
אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד – שֶׁכְּבָר הִזְקִין בְּרִשְׁעוֹ וּכְסִילוּתו‍ֹ.
כִּי מִבֵּית הָאֲסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ – כִּי הַיֶּלֶד הַמִּסְכֵּן, סוֹפוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו שֶׁיָּצָא לִמְלֹךְ מִתּוֹךְ עָנְיוֹ וּמִבֵּית אֲסוּרָיו; שֶׁהֲרֵי סָמֶ"ךְ שֶׁל הָסוּרִים נָקוּד רָפֵי, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ "הָאֲסוּרִים" [סְפָרִים אֲחֵרִים: כְּמוֹ "וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי" (ישעיהו יג,כ), כְּמוֹ 'יַאֲהֵל']. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹסֵף, שֶׁמָּלַךְ מִתּוֹךְ יְצִיאַת בֵּית הָאֲסוּרִים; וְכֵן דָּוִד, "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן" (שמ"ב ז,ח).
כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ – כִּי כָּשֵׁר וְהָגוּן הוּא שֶׁיִּמְלֹךְ; כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ – הוּא נֶהְפַּךְ מִמִּנְהַג הַשְּׂרָרָה וּמַקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל הַחֲכָמִים, כְּמִדַּת הָרָשִׁים. וְכֵן: "וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד" (איוב יא,יב), שֶׁיֵּהָפֵךְ וְיִשְׁתַּנֶּה לוֹ מִמַּה שֶׁהָיָה כְּעַיִר פֶּרֶא, וְיֵעָשֶׂה אָדָם.
נוֹלַד – נַעֲשָׂה; וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא.

(טו) רָאִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים וְגוֹמֵר – מָצָאתִי בְּמִדְרַשׁ הַסֵּפֶר הַזֶּה: זֶה דוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וּמִכָּל הָחַי" (בראשית ו,יט).
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי – אֲשֶׁר יִתְקַיֵּם תַּחַת אוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁהֵם נֹחַ וּבָנָיו.

(טז) אֵין קֵץ לְכָל הָעָם – פָּרִים וְרָבִים הָיוּ יוֹתֵר מִדַּאי, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם" (איוב כא,ח). אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, "יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם" (שם,יא).
לְכֹל אֲשֶׁר הָיָה לִפְנֵיהֶם – אֵין קֵץ לְכָל טוֹב שֶׁהָיָה לִפְנֵיהֶם, וְהַכֹּל אָבַד, "וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחַתּוּ" (שם,יג).
גַּם הָאַחֲרוֹנִים – דּוֹר הַפַּלָּגָה.
לֹא יִשְׂמְחוּ – גַּם הֵם בַּטּוֹב הַנִּתָּן בְּיָדָם.
כִּי גַּם זֶה – סוֹפוֹ שֶׁל הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ.

(יז) שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים – הֵיאַךְ תֵּלֵךְ. אִם תָּבִיא תּוֹדָה וְנִדְבַת שְׁלָמִים, הוּא הַטּוֹב; וּשְׁמֹר עַצְמְךָ, שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לֵילֵךְ בַּהֲבָאַת חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.
וְקָרוֹב – הֱוֵי לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וֶהֱוֵי טוֹב וְקָרוֹב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח – שֶׁיֶּחֱטָא וְיָבִיא קָרְבָּן.
כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע – אֵין הַכְּסִיל מֵבִין שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רַע לְעַצְמוֹ.