משנה שבת טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק טז · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי שמעון בן ננס אומר, פורסין עור של גדי ט על גבי שדה תבה ומגדל שאחז בהן את האור, מפני שהוא מחרך י.

ועושין מחצה בכל הכלים, בין מלאים בין ריקנים, בשביל שלא תעבר הדלקה.

רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאין מים, לפי שאין יכולין לקבל את האור והן מתבקעין ומכבין את הדלקה.

נוסח הרמב"ם

רבי שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האור מפני שהוא מחרך ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים בשביל שלא תעבור הדליקה רבי יוסי אוסר בכלי חרס חדשים מלאים מים שאינן יכלין לקבל את האור והן מתבקעין ומכבין את הדליקה.

פירוש הרמב"ם

רבי שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי כו': שידה צורתה ידועה אצלינו והיא תיבה קטנה. וגם כן תיבה ידועה. ומגדל אוצר של עץ ידוע אצלנו ונקרא בערבי מנשא"ר: ואמרו מפני שהוא מחריך יודיעך תועלת פרישת עור של גדי כי הוא יתחרך ולא יתלהב וימנע האש מהגיע אל העץ ור' סבר גרם כבוי אסור אפי' בשעת נפילת האש. ואין הלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שידה - עשויה כמין ארון:

תיבה - קטנה של שולחנים:

ומגדל - ארמאריא"ו בלע"ז, ובערבי מנשא"ר, ושלשתן של עץ:

מפני שהוא מחרר - ואין האור נאחזת בו ומציל על כלי עץ שלא ישרף:

בין מלאים - מים:

שאין יכולין לקבל את האור - מפני שחדשים הם, וסבר ר"י גרם כבוי אסור אפילו במקום הפסד ממון. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

פורסין עור של גדי. לפירש"י שכתבתי בפרק ד' דדוקא עורות של בהמה גסה מטלטלין דחזי למזגא עלייהו מפרשים התוס' לעיל דהכא מיירי כשייחדו לישיבה ולר"ת דאינו מחלק בין גסה לדקה [א) בד' פראג: לעיל ביבשים והכא בלחין ובא מתוקן בד' קראקא כמו שהוא לפנינו] לעיל והכא ביבשים וביו"ט אף בלחין:

[* שידה. פי' הרע"ב העשוי כמין ארון עמ"ש במ"ב פי"ח דכלים]:

מפני שהוא מחרך. מודיע תועלת פרישת העור וכו'. הרמב"ם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) גדי. לפירש"י הנזכר בפ"ד מפרש התוספ' דהכא מיירי כשיחדו לישיבה ולר"ת דאינו מחלק בין גסה לדקה לעיל והכא ביבשים וביר'ט אף בלחין:

(י) (על המשנה) מפני כו'. מודיע תועלת פרישת העור. הר"מ:


פירושים נוספים