מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קטו עמוד א[עריכה]

גמ' שם והן מתאבדים מאליהם כצ"ל ונמחק מרקיבין:

רש"י בד"ה ואפ"ה כו' מיהא טעונין גניזה כצ"ל והס"ד:

בד"ה ר"ג כו' הזקן ור"ג שהיה בדורו כו' כצ"ל:

בד"ה גב מעלה שבהר הבית היו כו' כצ"ל:


דף קטז עמוד א[עריכה]

גמ' אלא נשרפין במקומן הן ואזכרותיהן מכאן כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ישרפו צ"ל נשרפין:

בד"ה הא רב המנונא תנא מצילים כצ"ל:

בד"ה תרגום שבתורה יגר שהדותא ושנביאים כגון כו' להון שכתבו מקרא כתב עברי כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה עשה לה סימניות כו' מן הסמוכות לה הס"ד ואח"כ מה"ד למעלה ולמטה בתחלה ובסוף ויהי בנסוע הארון. ונ"ב בפירש"י מדוייק ראיתי כתוב כך נו"ן הפוכה # ויהי בנסוע הארון כו' # ועל זה סומכין הנקדנים לעשות ב' נוני"ן אחת קודם ויהי בנסוע ואחת אחריה אבל במדוייקים לא ראיתי וקרוב בעיני שפסולה לפי מה שפסלינן בחסר ויתיר אפי' אות א' ולכתחלה לכ"ע אסור והסימנים שנאמרו כאן ר"ל שעשה פרשה לפניה ולאחריה ואולי זה הציור של נו"ן הפוכה תלמיד אחד הגיה נ"ל:

גמ' עמודיה שבעה אלו שבעה ספרי תורות. נ"ב נ"ל ז' ספרים של תורה:

שם משום ההוא דגייז כו':

ת"ש הגליונים וספרי מינים אין מצילין אותן מפני הדליקה מאי לאו גליונים דס"ת לא גליונים דספרי מינים וספרי מינים גופייהו מצילים אלא ה"ק כצ"ל:

רש"י בד"ה שאין זה מקומה כו' אלא בדגלים היתה ראויה ליכתב כו' כצ"ל:

בד"ה לא מן כו' מהר סיני איירי כדכתיב לעיל מיניה כו' כצ"ל:

בד"ה ז' ספרי תורה כו' נמצא שלמעלה ספר לעצמו ושלמטה ספר לעצמו הואיל כו' כצ"ל והד"א ואח"כ בסוף הדבור נמחקו ושלמטה ספר לעצמו:

בד"ה מקום הכתב שנמחק הס"ד ואח"כ מה"ד לא מבעיא לי כו':

תוס' בד"ה פורענות כו' אלא נפסוק פרשה כו' כצ"ל:

בד"ה פילסופא כו' ורבי שמע מיהודי אחד שבא מארץ יון ואמר דבלשון יון כו' כצ"ל:


דף קטז עמוד ב[עריכה]

גמ' אתיתי ולא לאוספי על כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נהיר נהורך כו' רמזה שנתנה לו כו' כצ"ל:

בד"ה אמר ליה רבן גמליאל כו' נצחתי בשוחד והכל כדי שישמעו המתאספים שם נבלותו ומי הוא כו' כצ"ל והס"ד:

בד"ה פסקי סדרי בכתובים היו רגילין לקרא בבהכ"נ פרשה בכתובים כצ"ל והס"ד:

בד"ה יומא דאסתנא כו' שהיא בינונית לא חמה ולא צנה כו' כצ"ל:

בד"ה בתרתי פליגי כו' לטלטל הפסח אחר כו' כצ"ל:


דף קיז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אי נימא כו' עם הספר הס"ד:

בד"ה התם כו' בתוכו הס"ד:

בד"ה דלמא אדהכי והכי נפלה כו' כצ"ל:

בד"ה יציל כו' ומשקין הס"ד:

תוס' בד"ה מי דמי כו' כיון דהשתא סבר שיכול לנער כו'. נ"ב פי' קודם שהשיב אדהכי והכי נפלה דליקה ודו"ק:

בד"ה דשקיל ליה בברזי כו' הוה ליה למחשב התם דחיית הפשט כו'. נ"ב פי' אצל מלאכות ממש כגון שחיטה והקטרה וק"ל:

בד"ה ועוד לרבנן נציל לתוכו אוכלין ומשקין ואדמפלגי בין חצר כו' כצ"ל ונמחק ואמאי נקט חצר מעורבת:


דף קיז עמוד ב[עריכה]

גמ' הוה בצע אכוליה שירותיה כו'. נ"ב הרשב"א כתב שהיה בוצע על שתיהן עיין בר"ן:

רש"י בד"ה ויצרף סמוך כו' בגומא מצרף כו' הד"א:


דף קיח עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה מכלל כו' ס"ל הס"ד:

בד"ה אין פוחתין כו' אצלם הס"ד:

בד"ה חבלו של כו' דוד בא בא קטיגוריא כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה במנחה מצילין כו' י"ד שחל להיות בשבת כו' כצ"ל:

בא"ד חשיב כסעודה אחת כו'. נ"ב פי' לענין שיור:

בד"ה והא דתנן כו' וכי אזיל ריקם כו'. נ"ב פי' אפי' את"ל דהך דמוצאי שבת לא חשיב כדשני לעיל מאי דהוה ליה למיכל באפוקי שבתא כו' מ"מ קשה וכי אזיל ריקם וק"ל:


דף קיח עמוד ב[עריכה]

גמ' אפי' עובד ע"ז כדור אנוש כו' כצ"ל:

שם אמר רב פפא לדידי חשדן כו'. נ"ב נראה דאפשר מכוון על האי עובדא דב"ב דרב פפא הוה סליק לדרגא כו' דאמר ליה רב חייא בר רב מדפתי לרב פפא שמא עני בא לידך ולא פרנסתו כו' ודו"ק:

שם ואמר ר' יוסי כו' כצ"ל בכל העמוד:

רש"י בד"ה ממעמידי כו' הגיע עת לעמוד ולאכיל כצ"ל:

בד"ה לא ראו קורות כו' כשפושט חלוקו ולא היה הופכו מרוב צניעות שכשפושטו כמו שהוא דרך ראשו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה עיון תפלה כו' ועיון תפלה ומוסר דינו לשמים על חבירו והא דאמר כו' כצ"ל:


דף קיט עמוד א[עריכה]

גמ' אמר באו ונצא כו'. נ"ב משמע שהיה יוצא לשוק למהר ולטרוח לכבוד שבת והכי אמרי' בב"ק פוטר היה (ר' יוסי) [איסי] בע"ש בין השמשות מפני שהוא רץ ברשות מאי ברשות ברשות מצוה כי הא דר' חנינא כו' תוס':

שם ר' ינאי לביש מאניה מעילי למכסי ואמר כו' כצ"ל:

שם רב הונא מדליק שרגא כו'. נ"ב מצאתי בתוס' ארוכים וז"ל והיו שם הרבה נרות והיתה אשתו מדלקת אחרת עכ"ל ואני אומר דיכול להיות שהוא הדליק תחלה כדי שאשתו תהיה מדלקת נר של מצוה וק"ל:

שם אמרתי לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך כצ"ל:

רש"י בד"ה ומוסיף נורא כו' דשאגא תדהר. נ"ב כדלקמן בפ' מפנין דף קכ"ט פי' כסא של עץ ששמו שאגא ובלשון המקרא תדהר ובריש פ' אין מכירין מפרש מאי תדהר שאגא כו':


דף קיט עמוד ב[עריכה]

גמ' כי תועבה עשו וגו' כצ"ל ונמחק גם בוש לא יבושו:

רש"י בד"ה במשיחי כו' בשמן הס"ד:

תוס' בד"ה ומצא נר דלוק כו' וקשה לטלטלם. נ"ב פי' ויש תיקון אחר לכסות את הפת עד אחר הקידוש כו':


דף קכ עמוד א[עריכה]

גמ' והמכשלה הזאת תחת ידך כל זה נמחק:

שם ולא תלמוד וממאי דלמא כו' אמר להו גמרינא אמרו ליה כו':

שם פיסקא ולהיכן מצילין כו' צ"ל קודם מ"ש הכא כו':

רש"י בד"ה דאי אמר כו' תורה הס"ד:

בד"ה בבא להציל שהציל בסל א' כדקתני סל מלא כו' כצ"ל:

בד"ה מהפקירא כו' ליה למיתני הס"ד:

בד"ה פרגוד כו' מבפנים הס"ד:

בד"ה וסודר כו' ראשיו בפניו כו' כצ"ל:


דף קכ עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה אף כלי כו' ואין מסתבר אלמא כו' הד"א:

תוס' בד"ה פותח ונועל כו' שע"י כן מתנדנד הנר כו'. נ"ב פי' והנרות קבועים בגוף הדלת ולא כפירש"י עיין באשר"י:


דף קכא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה בעל קרי כו' אוכל טהרות טובל כל היום כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה הא כל המכבה אינו מפסיד כו' ונכרי מדעתיה דידיה עביד שרי כצ"ל:

בד"ה כופין קערה כו' הנר ואע"פ כו' בשבת ואותיבנא כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה ה"ג כו' לתפלה יכולין לטבול כו'. נ"ב לאו דוקא וה"ה שצריכים לטבול כדי להתפלל בטהרה והכי פירושו בשלמא אי גרסינן אינו צריך אבל יכול לטבול א"כ משום תפלה ג"כ יכול לטבול וצריך לטבול לאפוקי אי גרסי' אינו יכול לטבול א"כ ה"נ גבי טמא מת ושרץ אין יכולין לטבול מאחר שאין צריכין טבילה לתפלה ודו"ק:


דף קכא עמוד ב[עריכה]

גמ' ואפקוה באשפה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה א"ל רבה לתנא כו' על כן אין רוח כו' דאי לא מזיקו השתא כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה רוק דורסו כו' דממילא ממרח הוא כו' כצ"ל:

[1]שנעשה המלאכה בשבילו משום שהיה יכול בעצמו לילך וליהנות משם חילוק זה לא מצאנו וכן משמע באשר"י ע"ש (עיין במהרש"א):

דף קכב עמוד א[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

  1. ^ מילים אלו אין זו מקומם. ולא יודע איפה מקומם הראוי -- ויקיעורך