מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קב עמוד ב[עריכה]

גמ' משום מכה בפטיש נמחק:

שם דימוס אבנים כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת שיש מתקיימת כיוצא בו ואין מוסיף עלה כצ"ל:

בד"ה מבשלי כו' וחסרה למלאכתן והוצרכו כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה האי מאן כו' בהחזרת תריסין או כו' כצ"ל:

בד"ה לול של תרנגולין כו' דלא חשיב להאי פתח כו'. נ"ב ואע"פ דלקמן פ' חבית אמרי' להדיא דעשוי ג"כ להכניס ולהוציא ע"ש דף קמ"ו היינו משום דאי לאו הכי לא הויא פתח כלל אבל מ"מ אינו עשוי להכניס שמה כשאר פתח שיהא שם בונה עליו ודו"ק:


דף קג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הקודח כו' בשלמא לרב דאמר נקב הוי כו' כצ"ל:

בד"ה מרדדי טסי משכן לציפוי קרשים עושין כן מכין כו' כצ"ל:

בד"ה בינה קלה כגרוגרת כו' כצ"ל:

גמ' פשיטא מ"ש כו' נמחק פשיטא:

וללמדו אומנות דאמר קרא כו' חשבונות של מלך ושל כו' לחשבון של מלך ושל כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אין מחשיכין כו' פירות דכל דבר כצ"ל:

בד"ה הא קמ"ל כו' למימרא הס"ד:

בד"ה טרטראות וקרקסאות ובסילקאות מיני פלטין הם ששם כו' כצ"ל והד"א ואח"כ מה"ד ללמדו כו'. בד"ה של מה לך צ"ל של מלך של עצה כו' ול"נ כמו מה לך מה לך ולחשבונות כו' דפרישית ושל כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה וא"ר אלעזר כו' מה צריך לאתויי הא הוי ליה כו' כצ"ל:

בא"ד אין פוסקין צדקה אפי' להשיאו יתום כו'. נ"ב בספרים שלנו אינו בפ"ק ובוודאי חסרון ספרים הוא:


דף קג עמוד ב[עריכה]

גמ' וכ"ת אלף אלף דאאזרך וכו' וכן אח"כ דאאזרך כו' כצ"ל וכן ברש"י וכן בתוס'. ונ"ב פסוק הוא בישעיה סי' מ"ה אאזרך ולא ידעתני וגו':

גמ' ונמלך עליה לגודרה כו'. נ"ב נ"ל במחשבה ואף דהרהור מותר אדם חשוב וחסיד שאני והחמיר על עצמו שלא להוציא מכח אל הפועל אותה מחשבה ולא רצה ליהנות ממנה ודו"ק:

שם הוה אמר המבדיל בין קדש כו' כצ"ל:

שם איבעיא להו נמחק:

רש"י בד"ה המבדיל בין קדש לחול כו'. נ"ב משמע בלא שם ומלכות וכן פי' עליו הר"ן שכך דעתו אלא שלא הסכים עמו בדינו ע"ש:

תוס' בד"ה במחובר כו' יבש הא קא נתרי פירי כו' כצ"ל:


דף קד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה מכאן כו' כלומר אלמא מ"ס דונסכיהם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה עלויי כו' התם וה"נ מיהוי הוה תרווייהו ולא ידעי כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה גר דק כסאי כו' דוק שמים כצ"ל:

בד"ה אמרה גיהנם לים שלי תן כו' כצ"ל:


דף קד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה על לווחי כו' צ"ל על שני לווחי כו' בשעור על ב' כו' כצ"ל והד"ח:

בד"ה סקרתא אמיני"א צ"ל מינים כו':

בד"ה קומא גומא. נ"ב פי' בלע"ז וכן בערוך:

בד"ה במי טריא י"א מין פרי כו'. נ"ב ובגיטין פי' מין פרי שהוא כעין עפצים:

תוס' בד"ה אמר רב חסדא כו' אבל לרב אחא בר יעקב ע"כ מתני' כו'. נ"ב פי' שיהיה הא דרב חסדא אתיא אליבא דכ"ע וק"ל:


דף קה עמוד א[עריכה]

גמ' הא דבעי זיוני כו'. נ"ב עיין בסמ"ג מה שפירש הא דבעי זיוני בהלכות גיטין כו':

שם רב אחא בר יעקב אמר והוא קללני כו' כצ"ל: