מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קמח עמוד א[עריכה]

גמ' בשבת נמי אתי למכתב א"ל בשבת כיון דהשאילני הוא דשרו ליה כו' כצ"ל והשאר נמחק:

רש"י בד"ה הלוני כו' ל' יום אתי כו' הד"א:

תוס' בד"ה אתקין רבא כו' מזוית לזוית ובההיא כו' כצ"ל:


דף קמט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ואתי למיקטריה כו' דאסור מדאורייתא הס"ד:

בד"ה אין מספקין כף על כף משום אבל. נ"ב אבל בפ' משילין פי' מספקין כף על ירך ומטפחין יד על יד ופי' זה הביאו הסמ"ג:

בד"ה ואם לאו כו' אינו משמט דאי כו' הד"א ואח"כ מה"ד מכלל דרישא אי יהיב כו' כצ"ל:

בד"ה רישא כו' משמט אני ואם אמר לו הלוה אעפ"כ כצ"ל והד"א:

רש"י בד"ה ומידלי כו' למחוק הס"ד:

בד"ה כל הני כו' נמחק עד סוף הדבור:

בד"ה דחייק כו' העץ בטבלא כו' הד"א:

בד"ה אבל לא כו' כתב שעל גבי טבלא כו' כצ"ל:

בד"ה אין רואין כו' ויגלחם במספרים כצ"ל והס"ד:

בד"ה כתב המהלך כו' וכותבין תחתיה זו צורת חיה פלוני כו' כצ"ל:


דף קמט עמוד ב[עריכה]

גמ' את אחאב מלך ישראל ויעל כו':

שם לא טוב אין לא טוב אלא רע כו' אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע כצ"ל. ונ"ב צדיק אתה ה' הוא פסוק בתמניא אפין ואין שייך לכאן אלא שהגמ' מזכירו לתואר הפשט ולצחות הלשון צדיק אתה ה' מש"ה לא יגור במגורך רע וק"ל:

שם אמר רבה בר רב הונא מלמד שהיה מטיל כו' למשול עליהם הוא בא כו' גם אתה חלית כמונו כו' כצ"ל:

ממי נעמת. ונ"ב פסוק הוא ביחזקאל סי' ל"ב בפורענות מצרים אלא י"ל שגם על נבוכדנצר נאמרה ע"י ב"ק כמ"ש למצרים ע"י נבואה ומש"ה אמרו יצאת ב"ק ודו"ק:

רש"י בד"ה משום קוביא כו' אסמכתא הוא להסמך כו' תלה עצמו אף כו' כצ"ל:

בד"ה שבעת כו' אמה כדלקמן והיינו כו' כצ"ל:

בד"ה חדא כו' שהיית מקלה אותן כו' כצ"ל:

בד"ה גם אתה כו' וגו' חלית כמונו או אלינו כו' כצ"ל והד"א:

תוס' בד"ה בני חבורה כו' כבר לידי רבית. נ"ב פי' וא"כ אפי' בלא חברים נמי ודו"ק:

בד"ה מטילין כו' לחלוק בע"כ מחמת שחושבים אותן שלהן מ"ר כצ"ל:


דף קנא עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה האי כל כו' היתר דאמירה כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה לעולם אסיפא כו' ויכול לומר לחבירו כו' להחשיך עליה וכ"ש מה שאני כו' כצ"ל:


דף קנב עמוד א[עריכה]

גמ' כלילא דחילפי כו'. נ"ב רש"י פי' עשבים שקורין נעשטלי"ן בל"א והערוך פירש שהוא לשון דקדחינהו חילפי בפרק אלו מציאות והוא מיני קמשונים:

תוהים תוהים וינאץ כו':

רש"י בד"ה דוק כו' ותמצא האכילה בפסיעותך כו' כצ"ל:

בד"ה מהכא לקרחינאה כו' יש מכאן עד הקרח ולהקניטו כו' כצ"ל. ונ"ב נראה בעיני לפרש דמקום היה ששמו קרתה ושאל אותו כמה יש מפה לשם וכדי להקניטו על הקרח שלו נתכוין דאל"כ אין זה אפי' מדרך המליצה ושחוק וכן גוזינאה הוי שם מקום וק"ל ואף שרש"י לא פי' כן:

בד"ה כל בנות כו' לי שיחה הס"ד. ונ"ב פי' כדבור בעלמא וק"ל:


דף קנב עמוד ב[עריכה]

גמ' א"ל איכא שכיבנא כו'. נ"ב ר"ל אי שכיבנא. שם אמר רב מרי כו' דלא ידענא ליה אמר ליה והא קרא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לכובס צ"ל לכבוס כו':


דף קנג עמוד א[עריכה]

גמ' אם בן עוה"ב הוא כו' וכן ברש"י:

שם זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו ר' חנינא כו' משל למלך שזימן כו' שנאמר לכן כה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אזניך כו' לכו בה מאחרי כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה וכל שכן כו' יום ימות וטובה כו' כצ"ל:

בד"ה כלום יש כו' יצטרכו לטרוח ולזמן צרכי סעודות של בית המלך ויש לנו שהות כו' כצ"ל:

בד"ה אלו תפילין שהם שם כו'. נ"ב ע"ד שמן תורק שמך:

תוס' בד"ה ונשמתו כו' כשהיא כו'. נ"ב לאו בכל אדם אלא בחסידי ותקיפי עלמא והבן: