מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק כ
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
רב ניסים גאון |
רמב"ן |
ריטב"א |
רשב"א |
תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
דף קלח עמוד א[עריכה]
תוס' בד"ה כל צ"ל וכל הנהו כו' אפי' מלמטה למעלה כו' י"ל שיש להם מחיצות מ"ר כצ"ל:
בד"ה מי סברת אדר"א קאי דר"מ כו' כצ"ל:
דף קלח עמוד ב[עריכה]
גמ' רב אמר אפי' חד נמי אסור כו'. נ"ב כן הוא באשר"י בפנים אבל בס"א גרסי' אמר רב גזירה שמא יתקע וכגי' זו משמע כפירש"י בהדיא ונכון:
שם הא נמי מתני' היא כו'. נ"ב לאו דוקא ממתני' פריך הא עתידה תורה שתשתכח אלא קס"ד שדין פשוט הוא מן התורה כמו ששנה התנא במשנה וק"ל:
תוס' בד"ה שאין בשיפועה כו' ואין נראה לר"י כו'. נ"ב ונ"ל שאין בשיפועה טפח תוך גובה י' פי' שיהיה גובה י' ועדיין לא הוי שיפוע טפח ר"ל שיהא למטה שני טפחים אבל אחר שעברו י' טפחים גובה אפי' למטה רחב השיפוע הרבה אין בכך כלום ודו"ק. (עיין במהרש"א):
דף קלט עמוד א[עריכה]
גמ' האידנא לא ואידך שיכרות כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה ולישלח להו כו' לא צהריתו ולא קי"ל כו' כצ"ל:
דף קלט עמוד ב[עריכה]
רש"י בד"ה ואומר כו' מיכוינא הס"ד:
בד"ה שלא יעשה כו' כי עובדא דחול כו' כצ"ל:
בד"ה לא ליהדק אינש צינייתא כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה מ"ש מהא דתניא כו' פי' וס"ל כר"י ב"י דאמר מערימין לעיל בפ' כל כתבי וכ"ה להדיא בפ' מי שהפך כצ"ל והס"ד:
בד"ה תלא דבישרא כו' ואמרי' לעיל כו' ובלא בשר אלא כו' כצ"ל:
בא"ד והוי מוקצה מחמת מיאוס כו'. נ"ב פי' ורב כר' יהודה ס"ל דאית ליה מוקצה מחמת מיאוס וכ"ש מחמת איסור ולא אמרי' לעיל דבמוקצה לטלטל ס"ל כר"ש אלא במוקצה שמקצה מדעתו כגון עיסקא דהיינו לסחורה תוס' לעיל סוף פ"ק גבי כרכי דזוזי ע"ש:
דף קמ עמוד א[עריכה]
גמ' הלכה כר' יוחנן. נ"ב פי' ומה שאמרו אין הלכה כר' יוחנן ר"ל מה שאמר קודם שחזר וק"ל:
שם ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף כו'. נ"ב פי' הדבש וכן להדיא בס"י:
שם אתאי אשקייה חד כסא כו' כצ"ל:
שם דלמא מנכי ליה מזכותא כו'. נ"ב ותימה לי לפירש"י איך ברירה ליה שלא היה מת והל"ל הואי מסתפינא דמיתנא ולכן אמרתי לפרש כמשמעו שינכו לי מזכיותי מרוב עונג שוב בדקתי בתוס' שנ"ץ ומצאתי ממש כדברי:
שם ופשיט לי ותפשוט ליה כו' כצ"ל ונמחק לאיסורא. ונ"ב זה אינו מגמ' אלא מפירש"י והרבה מפרשים פירשו להתירא והר"ן דייק כן מדקאמר סתמא ופשט לי ותו לא כו' ע"ש:
רש"י בד"ה אבל כו' החומץ ומטבל בו מאכלו כו' כצ"ל:
בד"ה שאין שולין את הכרשינין כו' הקש כצ"ל:
בד"ה תבן כו' שמחתכין אותו כו' כצ"ל:
בד"ה מוץ הוא מזקן השבולת כו' כצ"ל:
דף קמ עמוד ב[עריכה]
גמ' ואמר רב חסדא בר בי רב דלא נפיש ליה ריפתא לא ליכול ירקא כו' כצ"ל:
שם לא ליבצע בצועי ואמר רב חסדא כו' כצ"ל והשאר נמחק:
שם ואשכחי ביה כל צרכי ואמר ר"ח כו' כצ"ל:
שם לא תיכלון נהמא באפי גברייכו כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה דלית ליה כו' שמן קודם מים אחרונים כו' כצ"ל:
בד"ה לא תימרון מנו מי הוא לשון זכר לא תרגילו כו' כצ"ל:
בד"ה אידי ואידי כו' סבירא להו מקמי כו' לפני שור מקמי כו' הד"א:
דף קמא עמוד א[עריכה]
גמ' במתני' מתיר את כולו וכו'. ונ"ב ס"א מתיר את כליו ושומטו:
שם ואם היה מאכל כו' כצ"ל:
שם רב פפא אמר אחד זה כו' כצ"ל. ונ"ב עיין באשר"י והר"ן בנה יסודו על זה וע"ש:
רש"י בד"ה דאית ליה רירי כו' כדמפרש ואזיל פיה יפה דלית ליה רירי פיה רע כו' קוצים וברקנים כצ"ל והד"א:
בד"ה מכבש כו' בעמודים וכפי מה שהוא כו' כצ"ל:
בד"ה א' זה וא' זה מותר אין דרך מתכוין בכך כו' כצ"ל: