מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף נב עמוד א[עריכה]

מרא נאקתא חיורתי כו'. נ"ב בערך ערך נאקא פירש גמלתא נקבה גדולה הראויה למשאוי:

תוס' בד"ה חמרא לובא כו' ביחזקאל פוט ולובים היו בעזרתך וגו' כצ"ל. ונ"ב ביחזקאל לא מצאתיו כי אם בנחום האלקושי וכך כתיב כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך:

גמ' א"ר ירמיה כו' וכלים ושאר כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה מזין עליהם כו' אם יש באזוב לא ישנה כצ"ל. ונ"ב פרש"י דנפסלו במלאכה של הזאה דבהמה דלא הוי שם הזאה עליה והוי ליה כמים שנעשה בהם מלאכה פ"ק דיומא דף י"ד:


דף נב עמוד ב[עריכה]

גמ' וטובלן במקומן והאיכא כו' דאי לענין טומאה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה טהורה כו' ועומדת לרצועה ומיהו כו' כצ"ל:

בד"ה יוצאות כו' שפיר וליכא למיחש כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה היא של אלמוג כו' יש כו' יש בה בית קיבול כו' כצ"ל:


דף נג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה אבא חברי כמו אברך. נ"ב כך מצא רש"י בגירסא עיין בפרק א"ט דף מ"ה:

בא"ד אבא למלכא. נ"ב והכי נמי פירוש אבא לכל החברים פי' ראש החכמים:

תוס' בד"ה אריוך שם מלך כו' לשון ארי נ"ב פי' שהוא לשון מלכות ע"ש גור אריה יהודה ודינא דמלכותא דינא והלכתא כשמואל בדיני רש"י בריש פרק התכלת:

בד"ה דשמעי' כו' רב קאי כשמואל כו'. נ"ב ובאשר"י פרק כירה כתב אפילו לגבי תרווייהו כחדא הלכה כרבי יוחנן:


דף נד עמוד א[עריכה]

גמ' בפיסקא הרחלים יוצאות נמחק:

רש"י בד"ה למילת כו' כלי מילת. נ"ב פי' צמר לבן ורך מאד כך פי' בערוך שנקרא מילת:

בד"ה בשלייתה כו' ול"נ כו'. נ"ב דוקא הא דברייתא מפרש כך אבל לעולם במשנה שלא נאמר להדיא זנבו מפרש מרדעת ודו"ק:

תוס' בד"ה רב אמר כו' וי"ל משום דאיכא דמפכי להו לתנאי כצ"ל:


דף נד עמוד ב[עריכה]

גמ' קמיה דרב נחמן כו' כצ"ל:


דף נה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה רישך בקרירי כו' אינו נכוה כו' אבל מעט צער יש כי אינם קרים ממש אלא נגד מר עוקבא וק"ל נ"ל:

בא"ד יכוה בחמין הס"ד:

תוס' בד"ה אין מיתה כו' פי' לפי שהגזרה באה כו' כצ"ל:


דף נה עמוד ב[עריכה]

גמ' אל תקרי יצועי אלא יצועיי נימחק. ונ"ב בס"א אינו וכן נראה מפירש"י:

רש"י בד"ה אחת של שכינה כו' שהוא רואה בו שכינה הוא בא ולן באותו הלילה כצ"ל. ונ"ב פי' והיה לו מטה אחת של שכינה ובעבור שרחל היתה חביבה עליו קבע אותה באהלה ואחר מותה קבע באהל בלהה וכן פירש רש"י בחומש:

בד"ה פחז נוטריקון הוא כצ"ל:


דף נו עמוד א[עריכה]

גמ' בירושלים וגו' כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דברים הניכרים כו' עצמו ועד עתה היה מצפה כשיבא ויושיבוהו במלכות יתנאה ויסתפר לכך לא קבל דבריו כו' כצ"ל. ונ"ב פי' של מפיבושת ודו"ק:

בא"ד והוא השיבו קשה כו'. נ"ב פי' זה מוכיח על הדברים הניכרים שראה:


דף נו עמוד ב[עריכה]

גמ' ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך כו' כצ"ל. ונ"ב היינו שלא רצה לקבל התנצלות שלו ומ"ש אמרתי אתה וציבא כו' היינו מה שאמר בתחלה הנה לך כל אשר למפיבושת כלומר כל אשר למפיבושת יהא לך וברשותך כמו לו והיינו תחלקו וק"ל והמפרש בע"א טועה נ"ל:

שם להר המשחה. נ"ב בסוף מלכים כתיב שם המשחית וע"ש בפירש"י:

שם אבוה דרבי ירמיה כצ"ל. ונמחק בר אבא וכן ברש"י:

רש"י בד"ה על עסקי נחל ומה אם על נפש כו' כצ"ל:

בד"ה כדרבי יונתן צ"ל כדרבי נתן: