משנה שבת ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שבת פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק חמישי ("במה בהמה") · >>

פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה?

יוצא הגמל באפסר, ונאקה בחטם, ולובדקיס בפרומביא, וסוס בשיר, וכל בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר, ומזין עליהן וטובלין במקומן.

משנה ב[עריכה]

חמור יוצא במרדעת, בזמן שהיא קשורה לו.

זכרים יוצאין לבובין.

רחלות יוצאות שחוזות, כבולות וכבונות.

העזים יוצאות צרורות.

רבי יוסי אוסר בכולן, חוץ מן הרחלין הכבונות.

רבי יהודה אומר, עזים יוצאות צרורות לייבש, אבל לא לחלב.

משנה ג[עריכה]

ובמה אינה יוצאה?

לא יצא גמל במטוטלת, לא עקוד ולא רגול, וכן שאר כל הבהמות.

לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך.

אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך, ובלבד שלא יכרוך.

משנה ד[עריכה]

אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו, ולא בזוג, אף על פי שהוא פקוק, ולא בסולם שבצווארו, ולא ברצועה שברגלו.

ואין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועות שברגליהן.

ואין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן.

ואין הרחלים יוצאות חנונות.

ואין העגל יוצא בגימון.

ולא פרה בעור הקופד, ולא ברצועה שבין קרניה.

פרתו של רבי אלעזר בן עזריה היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה, שלא ברצון חכמים.

משנה מנוקדת[עריכה]

(א) בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה, וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?
יוֹצֵא הַגָּמָל בְּאַפְסָר,
וְנָאקָה בַּחֲטָם,
וְלֻבְדְּקִיס בִּפְרֻמְבְּיָא,
וְסוּס בַּשֵּׁיר.
וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר;
וּמַזִּין עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן:
(ב) חֲמוֹר יוֹצֵא בְּמַרְדַּעַת,
בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ.
זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין.
רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת.
הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכֻלָּן, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ,
אֲבָל לֹא לְחָלָב:
(ג) וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?
לֹא יֵצֵא גָּמָל בִּמְטוּטֶלֶת,
לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל,
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת.
לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָּזֶה וְיִמְשֹׁךְ;
אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשֹׁךְ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ:
(ד) אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְּמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ,
וְלֹא בְּזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּקוּק,
וְלֹא בְּסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ,
וְלֹא בִּרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ.
וְאֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין וְלֹא בִּרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶן.
וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בָּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן.
וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת.
וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְּגִימוֹן,
וְלֹא פָּרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּד,
וְלֹא בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ.
פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ,
שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים:


נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה יוצא הגמל באפסר והנאקה בחטם והלובדקיס בפרומביא והסוס בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלין במקומן.

(ב) חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו הזכרים יוצאין לבובין והרחלים יוצאות שחוזות כבולות וכבונות והעיזים צרורות רבי יוסי אוסר בכלן חוץ מן הרחלים הכבונות רבי יהודה אומר עיזים יוצאות צרורות לייבש אבל לא ליחלב.

(ג) ובמה אינה יוצאה לא יצא הגמל במטוטלת לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמה לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס הוא חבלים לתוך ידו ובלבד שלא יכרוך.

(ד) אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ולא בזוג אף על פי שהוא פקוק ולא בסולם שבצווארו ולא ברצועה שברגלו ואין התרנגולין יוצאין בחוטין ולא ברצועות שברגליהן אין הזכרים יוצאין בעגלה שתחת האליה שלהן ואין הרחלים יוצאות חנונות ואין העגל יוצא בגימון ולא פרה בעור הקופד ולא ברצועה שבין קרניה פרתו של רבי אלעזר בן עזריה הייתה יוצאה ברצועה שבין קרניה שלא כרצון חכמים.

פירושים[עריכה]