משנה שבת ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שבת פרק ו: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק שישי ("במה אישה") · >>

פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה?

לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות, שבראשה.

ולא תטבול בהן עד שתרפם.

ולא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין.

ולא בכבול לרשות הרבים.

ולא בעיר של זהב, ולא בקטלא, ולא בנזמים, ולא בטבעת שאין עליה חותם, ולא במחט שאינה נקובה.

ואם יצאת, אינה חייבת חטאת.

משנה ב[עריכה]

לא יצא האיש בסנדל המסומר, ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה, ולא בתפילין, ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה, ולא בשריון, ולא בקסדא, ולא במגפים.

ואם יצא, אינו חייב חטאת.

משנה ג[עריכה]

לא תצא אשה במחט הנקובה, ולא בטבעת שיש עליה חותם, ולא בכוליאר, ולא בכובלת, ולא בצלוחית של פלייטון.

ואם יצתה, חייבת חטאת, דברי רבי מאיר.

וחכמים פוטרין בכובלת ובצלוחית של פלייטון.

משנה ד[עריכה]

לא יצא האיש לא בסיף, ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח.

ואם יצא, חייב חטאת.

רבי אליעזר אומר, תכשיטין הן לו.

וחכמים אומרים, אינן אלא לגנאי, שנאמר (ישעיה ב) וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.

בירית, טהורה, ויוצאין בה בשבת.

כבלים, טמאין, ואין יוצאין בהן בשבת.

משנה ה[עריכה]

יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה בין משל חברתה בין משל בהמה, ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין.

בכבול ובפאה נכרית לחצר.

במוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנידתה.

בפלפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה, ובלבד שלא תתן לכתחילה בשבת.

ואם נפל, לא תחזיר.

שן תותבת ושן של זהב, רבי מתיר, וחכמים אוסרים.

משנה ו[עריכה]

יוצאין בסלע שעל הצינית.

הבנות (קטנות) יוצאות בחוטין ואפלו בקיסמין שבאזניהן.

ערביות יוצאות רעולות, ומדיות פרופות.

וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה.

משנה ז[עריכה]

פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע, ובלבד שלא תפרוף לכתחילה בשבת.

משנה ח[עריכה]

הקיטע יוצא בקב שלו, דברי רבי מאיר.

ורבי יוסי אוסר.

ואם יש לו בית קיבול כתותין, טמא.

סמוכות שלו, טמאין מדרס, ויוצאין בהן בשבת, ונכנסין בהן בעזרה.

כיסא וסמוכות שלו, טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן בעזרה.

אנקטמין טהורין, ואין יוצאין בהן.

משנה ט[עריכה]

הבנים יוצאין בקשרים, ובני מלכים בזוגין.

וכל אדם, אלא שדברו חכמים בהווה.

משנה י[עריכה]

יוצאין בביצת החרגול, ובשן שועל, ובמסמר מן הצלוב, משום רפואה, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, אף בחול אסור, משום דרכי האמורי.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה שבת ו ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) במה אישה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אישה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה ולא תטבול בהם עד שתרפם ולא בטוטפת ולא בסנבוטין בזמן שאינן תפורין ולא בכבול ברשות הרבים ולא בעיר של זהב ולא בקטלה ולא בנזמים ולא בטבעת שאין עליה חותם ולא במחט שאינה נקובה ואם יצאת אינה חייבת חטאת.

(ב) לא יצא האיש בסנדל המסומר ולא ביחיד בזמן שאין ברגלו מכה לא בתפילה ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה ולא בשריין ולא בקסדה ולא במגפיים ואם יצא אינו חייב חטאת.

(ג) לא תצא אישה במחט נקובה ולא בטבעת שיש עליה חותם לא בכוכלייר ולא בכוכלת ולא בצלוחית של פלייטון ואם יצאת חייבת חטאת דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין בכוכלת ובצלוחית של פלייטון.

(ד) לא יצא האיש לא בסיף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ואם יצא חייב חטאת רבי אליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכמים אומרים אינן לו אלא גנאי שנאמר וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות (ישעיהו ב ד) בירית טהורה ויוצאין בה בשבת כבלים טמאין ואין יוצאין בהן.

(ה) יוצאה אישה בחוטי שיער בין משלה ובין משל חברתה ובין משל בהמה בטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין ובכבול ובפאה נוכרית בחצר ובמוך שבאוזנה במוך שבסנדלה במוך שהתקינה לנידתה בפלפל ובגרגר מלח ובכל דבר שתיתן לתוך פיה ובלבד שלא תיתן כתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר שן תותבת ושן של זהב רבי מתיר וחכמים אוסרין.

(ו) יוצאין בסלע שעל הצינית הבנות יוצאות בחוטין אפילו בקיסמין שבאוזניהם ערבייות רעולות ומדייות פרופות וכל אדם אלא שדיברו חכמים בהווה.

(ז) פורפת על האבן ועל האגוז ועל המטבע ובלבד שלא תפרוף כתחילה בשבת.

(ח) הקיטע יוצא בקב שלו דברי רבי מאיר רבי יוסי אוסר אם יש לו בית קיבול כתיתין טמא סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן לעזרה הכיסא וסמוכות שלו טמאין מדרס ואין יוצאין בהן בשבת ואין נכנסין בהן לעזרה אנקטמין טהורין ואין יוצאין בהן.

(ט) הבנים יוצאין בקשרים ובני מלכים בזוגין וכל אדם אלא שדיברו חכמים בהווה.

(י) יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב משום רפואה דברי רבי יוסי רבי מאיר אוסר אף בחול משום דרכי האמורי.

פירושים[עריכה]