לדלג לתוכן

משנה שבת ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) במה בהמה יוצאה,

ובמה אינה יוצאה?
יוצא הגמל - באפסר,
והנאקה - בחטם,
והלובדקיס - בפרומביא,
והסוס - בשיר.
וכל בעלי השיר -
יוצאין - בשיר,
ונמשכין - בשיר,
ומזין עליהן,
וטובלין במקומן.


(ב) חמור - יוצא במרדעת,

בזמן - שהיא קשורה לו.
הזכרים - יוצאין לבובין.
והרחלים - יוצאות שחוזות,
כבולות,
וכבונות.
והעיזים - צרורות.
רבי יוסי - אוסר בכולן,
חוץ - מן הרחלים הכבונות.
רבי יהודה אומר:
עיזים יוצאות צרורות - ליבש,
אבל לא - ליחלב.


(ג) ובמה אינה יוצאה?

לא יצא
הגמל - במטוטלת,
לא עקוד,
ולא רגול.
וכן - שאר כל הבהמה.
לא יקשור גמלים - זה בזה, וימשוך,
אבל מכניס הוא חבלים - לתוך ידו,
ובלבד - שלא יכרוך.


(ד) אין חמור יוצא -

במרדעת - בזמן שאינה קשורה לו.
ולא בזוג - אף על פי שהוא פקוק.
ולא בסולם - שבצווארו,
ולא ברצועה - שברגלו.
ואין התרנגולין יוצאין - בחוטין,
ולא ברצועות - שברגליהן.
אין הזכרים יוצאין -
בעגלה - שתחת האליה שלהן.
ואין הרחלים יוצאות - חנונות.
ואין העגל יוצא - בגימון.
ולא פרה - בעור הקופד,
ולא ברצועה - שבין קרניה.
פרתו של רבי אלעזר בן עזריה,
הייתה יוצאה - ברצועה שבין קרניה,
שלא כרצון חכמים.


הדף הראשי של משנה שבת ה