משנה שבת טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שבת פרק טו', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק חמישה עשר ("אלו קשרים") · >>

פרקי מסכת שבת: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד

משנה א · משנה ב · משנה ג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

אלו קשרים שחייבין עליהן, קשר הגמלין וקשר הספנין.

וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על היתרן.

רבי מאיר אומר, כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו.

משנה ב

יש לך קשרים שאין חייבין עליהן כקשר הגמלין וכקשר הספנין.

קושרת אשה מפתח חלוקה, וחוטי סבכה ושל פסיקיא, ורצועות מנעל וסנדל, ונודות יין ושמן, וקדירה של בשר.

רבי אליעזר בן יעקב אומר, קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא.

קושרין דלי בפסיקיא, אבל לא בחבל.

רבי יהודה מתיר.

כלל אמר רבי יהודה, כל קשר שאינו של קיימא, אין חייבין עליו.

משנה ג

מקפלין את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת.

רבי ישמעאל אומר, מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכיפורים.

(אבל לא של יום הכיפורים בשבת).

רבי עקיבא אומר לא של שבת קרבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קרבין בשבת.

(א) אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן:
קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.
וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן, כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
(ב) יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.
קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ,
וְחוּטֵי סְבָכָה, וְשֶׁל פְּסִיקְיָא,
וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל,
וְנוֹדוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן,
וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵּצֵא.
קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל;
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קְיָמָא, אֵין חַיָּבִין עָלָיו:
(ג) מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת,
אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת,
וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
(ס"א: אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת).
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּשַׁבָּת:


נוסח הרמב"ם

(א) אלו קשרים שחייבין עליהן?

קשר הגמלים,
וקשר הספנים.
כשם שהוא חייב - על קשרן,
כך הוא חייב - על היתרן.
רבי מאיר אומר:
כל קשר -
שהוא יכול להתירו - באחת מידיו,
אין חייבין עליו.


(ב) יש לך קשרין -

שאין חייבין עליהן,
כקשר הגמלים,
וכקשר הספנים,
קושרת אישה -
מפתחי החלוק,
וחוטי סבכה - של פסיקיה,
ורצועות מנעל, וסנדל,
ונאדות יין, ושמן,
וקדירה של בשר.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
קושרין - לפני בהמה,
בשביל - שלא תצא.
קושרין דלי - בפסיקיה,
אבל - לא בחבל.
רבי יהודה - מתיר.
כלל אמר רבי יהודה:
כל קשר - שאינו של קיימה,
אין חייבין עליו.


(ג) מקפלין - את הכלים,

ארבעה, וחמישה פעמים.
ומציעין - את המיטות,
מלילי שבת - לשבת,
אבל לא משבת - למוצאי שבת.
רבי ישמעאל אומר:
מציעין את המיטות, מיום הכיפורים - לשבת,
וחלבי שבת - קרבין ביום הכיפורים.
רבי עקיבה אומר:
לא של שבת - קרבין ביום הכיפורים,
ולא של יום הכיפורים - קרבין בשבת.


פירושים