רמב"ם על שבת טו
שבת פרק טו[עריכה]
- ראו גם: נוסח המשנה שבת טו רמבם
משנה א[עריכה]
העיקר שתסמוך עליו הוא זה, כל קשר שהוא של קיימא חייבין עליו, ושאינו של קיימא אין חייבין עליו.
אבל אם היה הקשר בלולאות או בחיבור קצוות ועניבתם בלבד הוא מותר לכתחילה, ואם הוא קשר הוא פטור אבל אסור אם אינו של קיימא.
ואין הלכה כרבי מאיר:
משנה ב[עריכה]
זאת המשנה יש לה שיעור, וזה אמרם יש קשר שאינו חייב על קשירתו כמו שהוא חייב על קשר הגמלים והספנים, ולא זכר אותו הקשר, והם הקשרים שקושרים כדי שיתקיימו זמן ידוע מן הזמן, כמו שקושרין קשר במתג להנהיג בו הסוס ואחר כן מתיר אותו.
וחזר ואמר כי יש שם קשרים הוא מותר לקשרן לכתחילה והתחיל לזכרן, ואמר קושרת אשה מפתחי החלוק, והם שפתי הבגד ואפילו יהיה לבגד שתי שפתות.
וחוטי הסבכה - הם חוטי הכובע שעל הראש.
פסיקיא - חתיכה של בגד.
וחבלי האורג מותר לקשור בהם הבהמה לדברי הכל, כי כלי האורג כולם חבלים ועצים וקנים, כולם מותר לטלטלן בשבת לפי שהם כשאר כל הכלים.
והלכה כרבי אליעזר. ואין הלכה כרבי מאיר, שהתיר לקשור הדלי בחבל:
משנה ג[עריכה]
מקפלין - בכאן רוצה לומר הבגדים שמנהג בני אדם לקפלן ולהצניען.
ואמרו בכאן כי זה הקיפול יש לו ארבעה תנאים, ואז יהיה מותר להתיר קיפולו ואלו הן:
- שיהיה המקפל אדם אחד, ולא שיהיו המקפלים שנים
- ושיהיה המקופל בגד חדש
- ושלא יהיה צבוע אלא לבן
- ושלא יהיה אצלו בגד אחר להחליף משום כבוד שבת, ולפיכך הוא מותר לקפלו ולהתיר קיפולו, כדי שיראה כי עתה הותר מקיפולו.
ומציעין - הצעות בגדים על המטות לישן עליהם, והרבה יש כמו מטה מוצעת, והיא מלה עברית "יצועי עלה"(בראשית מט, ד).
ואין הלכה כרבי ישמעאל:
משנה שבת, פרק ט"ו:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב