ברטנורא על שבת טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א)

אלו קשרים - קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושריס אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:

וכשם שחייב על קשרן כר חייב על התירן - שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:

שיכול להתירו - דלא הדקיה:

אין חייבין עליו - ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר' מאיר:

(ב)

יש לר קשרים שאין חייבים עליהם - חטאת כמו שחייבים על קשר גמלים וקשר של ספנים, אלא פטור אבל אסור ולא נזכרו קשרים הללו במשנה. ובגמרא מפרש כגון רצועה ארוכה שקושרים בטבעת שבחוטם הנאקה, וכמו כן חבל ארוך שקושרים בחבל העשוי כמין טבעת התלוי בנקב שבראש הספינה, ופעמים מניחה שם שבוע ושבועים ומתירה. וכן כל קשר שקושרים אותו לעמוד כך זמן ידוע, לא שיהיה קיים לעולם אין חייבין עליו:

קושרת אשה מפתחי חלוקה - כעין לשונות לכאן ולכאן וקושרים של ימין בכתף שמאל ושל שמאל בכתף ימין, דכיון דכל יומא שרי ליה לא דמי לקשר של קיימא ומותר לכתחלה :

סבכה - מגבעת שעל הראש עשויה כעין רשת:

פסיקיא - אזור רחב וחוטין תלוין בראשו לקושרו בהן:

ונודות יין - של עור שכופפין פיהם וקושרין אותן. ואע"ג דאית לה תרתי איסרי , ולא אמרינן חד מינייהו בטולי מבטל לה והוי קשר של קיימא:

וקדירה של בשר - פעמים שקושר בה בגד סביב לפיה. ואע"פ שיש לה דדין שיכולין להוציא המרק מהן בלא היתר הקשר אפ"ה לא הוי קשר:

קושרין לפני בהמה - חבל ברוחב הפתח לנעול בפניה שלא תצא. וכן הלכה :

קושרין דלי בפסיקיא - על פי הבור שיהיה קשור ותלוי שם, דפסיקיא לא מבטל ליה התם:

אבל לא בחבל - דמבטל ליה התם והוי קשר של קיימא:

רבי יהודה מתיר - לא התיר רבי יהודה אלא בחבל של גרדי שצריך לו למלאכתו ולא מבטל ליה התם, ורבנן סברי אי שרית ליה חבל של גרדי יקשור נמי בשאר חבלים דחבל בחבל מיחלף. והלכה כחכמים:

(ג)

מקפלין את הכלים - בגדים שפושטן מקפלן אפילו ארבעה וחמשה פעמים כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא, שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קפולן מתקנן ביותר. ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:

מיום הכפורים לשבת - כשחל יוה"כ להיות בערב שבת , לפי ששבת חמור מיום כפור:

ושל יוה"כ אינן קריבין בשבת - דהוי כעולת חול בשבת:

רבי עקיבא אומר - שוין הן ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר' עקיבא: