משנה שבת טו ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק טו · משנה ג | >>
מקפלין י את הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים, ומציעין יא את המיטות מלילי שבת לשבת, אבל לא משבת למוצאי שבת.
רבי ישמעאל אומר, מקפלין את הכלים ומציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכיפורים.
(אבל לא של יום הכיפורים בשבת).
רבי עקיבא אומר יג לא של שבת קרבין טז ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קרבין בשבת.
מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
- וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת,
- אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
- רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
- מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְשַׁבָּת,
- וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
- (ס"א: אֲבָל לֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּשַׁבָּת).
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
- וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּשַׁבָּת:
מקפלין - את הכלים,
- ארבעה, וחמישה פעמים.
- ומציעין - את המיטות,
- מלילי שבת - לשבת,
- אבל לא משבת - למוצאי שבת.
- רבי ישמעאל אומר:
- מציעין את המיטות, מיום הכיפורים - לשבת,
- וחלבי שבת - קרבין ביום הכיפורים.
- רבי עקיבה אומר:
- לא של שבת - קרבין ביום הכיפורים,
- ולא של יום הכיפורים - קרבין בשבת.
- מלילי שבת - לשבת,
מקפלין - בכאן רוצה לומר הבגדים שמנהג בני אדם לקפלן ולהצניען.
ואמרו בכאן כי זה הקיפול יש לו ארבעה תנאים, ואז יהיה מותר להתיר קיפולו ואלו הן:
- שיהיה המקפל אדם אחד, ולא שיהיו המקפלים שנים
- ושיהיה המקופל בגד חדש
- ושלא יהיה צבוע אלא לבן
- ושלא יהיה אצלו בגד אחר להחליף משום כבוד שבת, ולפיכך הוא מותר לקפלו ולהתיר קיפולו, כדי שיראה כי עתה הותר מקיפולו.
ומציעין - הצעות בגדים על המטות לישן עליהם, והרבה יש כמו מטה מוצעת, והיא מלה עברית "יצועי עלה"(בראשית מט, ד).
ואין הלכה כרבי ישמעאל:
מקפלין את הכלים - בגדים שפושטן מקפלן אפילו ארבעה וחמשה פעמים כדי לחזור וללבשם בו ביום, ולא שנו אלא באדם אחד אבל בשני בני אדם לא, שנראים כמתקנין. ובאדם אחד נמי לא אמרן אלא בבגדים חדשים שהם קשים ואינן ממהרים לקמוט, אבל ישנים קפולן מתקנן טפי ומיחזי כמתקן, ובחדשים נמי לא אמרן אלא בלבנים, אבל צבועים לא, שהצבועים קפולן מתקנן ביותר. ובלבנים נמי לא אמרן אלא שאין לו בגדים אחרים להחליף, אבל יש לו בגדים אחרים להחליף לכבוד שבת אסור לקפל:
מיום הכפורים לשבת - כשחל יוה"כ להיות בערב שבת יב, לפי ששבת חמור יד מיום כפור:
ושל יוה"כ אינן קריבין בשבת - דהוי כעולת חול בשבת:
רבי עקיבא אומר - שוין הן טו ואין קרבנו של אחד מהן קרב בחבירו. והלכה כר' עקיבא:
מקפלין את הכלים. משום דתנא לעיל קושרת אשה מפתח חלוקה וכו' שהם מתיקוני בגדי האדם נקט לה נמי להך שהם תיקוני הבגדים. ואע"ג דלא הויין משום קשירה. ולא נאסרו אלא משום דהוי כמתקן מנא. וכדרך שאסרו טבילת כלים במ"ג פ"ג דתרומות ובמשנה ב' פ"ב דביצה. ולפי שהקיפול שמקפלין הוא מפני שמתרככין מכיבוסם ומתקמטים כשאינם מקופלין כמ"ש רש"י לכך סמכו הרמב"ם בפכ"ב וכן הטור בסי' ש"ב אצל דינין האסורים משום כיבוס ומשום סחיטה ואולי נמי שסוברים שאסרו חכמים מטעם גזירה שמא יבוא לידי כיבוס אם נתיר דברים הבאים להעשות ע"י כיבוס. וכן משמע קצת:
ומציעין את המטות. הצעות בגדים על המטות לישן עליהם והרבה יש כמו מטה מוצעת והיא מלה עברית (בראשית מ"ט) יצועי עלה. הרמב"ם:
מלילי שבת. עיין מ"ש בס"ד במשנה ג' פ"ח דתרומות:
מיום הכפורים לשבת. פי' הר"ב שחל להיות בערב שבת וכן וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים שחל להיות במ"ש כפירש"י. וא"ת הא לא מקלע יום הכפורים במ"ש כמו שאפרש בס"ד בפ"ה דסוכה משנה ה' הא אוקמינן התם להך מתני' כאחרים דס"ל דכל החדשים כסדרן א' מלא וא' חסר ואין כאן דחיה כלל. [* ועיין מ"ש בזה במשנה ז' פי"א דמנחות. ודתנן חלבי. כל אברי עולה בכלל. כך פרש"י פ"ה דסוכה דף נ"ד]:
רבי עקיבא אומר לא של שבת וכו'. וטעמו כדתניא עולת שבת [בשבתו] לימד על חלבי שבת שקרבים ביוה"כ יכול אף של יוה"כ בשבת ת"ל בשבתו דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר עולת [וגו'] לימד על חלבי שבת שקרבים ביו"ט יכול אף ביוה"כ ת"ל בשבתו. והא דכתב הר"ב בדר"י משום דשבת חמור. כלומר ולהכי למדין משבת ליוה"כ ולא מיוה"כ לשבת. ובדר"ע פי' שוין הן. כלומר שהכתוב עשאו שוין לדבר זה דהא ודאי דשבת חמור שהוא בסקילה ויוה"כ בהכרת:
לא של שבת קרבים וכו'. וכ"ש קיפול דצורך הדיוט:
(י) (על המשנה) מקפלין כו'. משום דתני לעיל קושרת אשה מפתח חלוקה שהם מתיקוני בגדי האדם נקט נמי להך שהם תקוני הבגדים. ואף על גב דלא הויין משום קשירה ולא נאסרו אלא משום דהוי כמתקן מנא. וכדרך שאסרי טבילת כלים:
(יא) (על המשנה) ומציעין כו'. הצעות בגדים על המטות לישן עליהם כמו יצועי עלה (בראשית מט) הר"מ:
(יב) (על הברטנורא) וכן וחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים שחל להיות במוצאי שבת פירש"י. וא"ת הא לא מיקלעי יום הכיפורים במוצ"ש כמ"ש בפ"ה דסוכה מ"ה. הא מוקמינן התם להך משנה כאחרים דס"ל דכל החדשים כסדרן, אחד מלא ואחד חסר:
(יג) (על המשנה) רע"א כו'. וטעמו כדתניא, עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקריבין ביום הכיפורים יכול אף של יום הכיפורים בשבת ת"ל בשבתו דר"י רע"א עולת וגו' לימד שקריבין בי"ט יכול אף ביה"כ ת"ל בשבת:
(יד) (על הברטנורא) כלומר ולהכי למדין משבת ליום הכפורים ולא מי"ה לשבת:
(טו) (על הברטנורא) כלומר שהכתוב עשאן שוין לדבר זה. דהא ודאי דשבת חמור שהוא בסקילה ויום הכיפורים בכרת:
(טז) (על המשנה) קריבין כו'. וכ"ש קיפול דצורך הדיוט:
מקפלין את הכלים וכו': כתבו תוס' ז"ל מכאן למדנו דאסור לקפל טליתות של בית הכנסת לפי שהם צורך מחר ע"כ. ונראה שמכאן עד סוף המסכת רובו ככולו הוו איסורי דרבנן והתחיל בקפול דדמי לקשירה דעסיק בה ובתר הכי קתני דיני הצלה והתחיל בכתבי הקדש למעלתן על כל שאר מטלטלין:
ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין וכו': ס"א ר' ישמעאל אומר מציעין את המטות וכו' ול"ג מקפלין את הכלים. וכן כתב ה"ר יהוסף ז"ל שכך מצא בכל הספרים: ותמהני היאך נהגו הנשים השתא להציע המטות משבת למוצאי שבת ואין פוצה פה ומצפצף ונלאיתי למצוא דין זה בספרי הפוסקים ז"ל ולא ראיתיו עד הנה והדבר תמוה מאד בעיני. ובירושלמי ר"פ שני דביצה גרסי' מציעין את המטות מיו"ט לשבת שכן מציעין אותם מלילי שבת לשבת ע"כ ואפשר שזהו הטעם ג"כ שנהגו להציע המטות ביום השבת מפני שג"כ היא צורך השבת שרגילין בני אדם לנוח מעט ולישן בשבת כאשר אמרו בעלי הרמז ש'נה ב'שבת ת'ענוג ר"ת שבת:
וחלבי שבת קרבין ביום הכפורים ושל יום הכפורים אינם קריבין בשבת ר' עקיבא אומר לא וכו': כצ"ל: וכתבו תוס' ז"ל אור"י דכל היכא דקתני תרי שבי בהדי הדדי אתי כאחרים דאמרי אין בין עצרת לעצרת אלא ד' ימים בלבד והכי מפ' תלמודא בפ' בתרא דסוכה ע"כ ושם כתבתיו בס"ד:
יכין
מקפלין: (צו לעגען):
את הכלים: שפשטן היום (עי' במכה בפטיש). ואיידי דתנא קשר חלוקה. שהוא תקון המלבוש. תנא נמי השתא הנך תקוני בגדים:
אפילו ארבעה וחמשה פעמים: אפשר דר"ל אף שמקפל ד' וה' קפולין לא מחזי כמתקן:
ומציעין את המטות: (דיא בעטטען מאכטן):
מלילי שבת לשבת אבל לא משבת למוצאי שבת: והכי קיי"ל (ש"ב מג"א סק"ו). וה"ה כל דבר אף שאין בו טרחה. אין עושין משבת לחול או ליו"ט. כהדחת כלים (שכ"ג ס"ו). או לחפש בס"ת מקום קריאת מחר (מג"א סס"י תרס"ז):
ר' ישמעאל אומר מקפלין את הכלים ומציעין את המטות מיום הכפורים לשבת: כשיו"כ ביום ו'. ולדידן א"א שיחול יו"כ בא' ג' ו'. (תכ"ח). רק בזמן המשנה שהיו מקדשין ע"פ ראיה:
וחלבי שבת קריבין ביום הכפורים: דשבת קדיש וחמיר טפי מיו"כ. דמחלל שבת בסקילה. ויוה"כ אינו רק בכרת שהוא בידי שמים:
ר' עקיבא אומר לא של שבת קריבין ביום הכפורים ולא של יום הכפורים קריבין בשבת: וכ"ש דאין מקפלין מזה לזה. מדהו"ל צורך הדיוט:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת