משנה שבת טו א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק טו · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו קשרים שחיבין עליהן, קשר הגמלין וקשר הספנין.

וכשם שהוא חיב על קשורן כך הוא חיב על התרן.

רבי מאיר אומר, כל קשר שהוא יכול להתירו באחת מידיו אין חיבין עליו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן:

קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.
וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשּׁוּרָן, כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו:

נוסח הרמב"ם

אלו קשרים שחייבין עליהן קשר הגמלים וקשר הספנים כשם שהוא חייב על קושרן כך הוא חייב על היתרן רבי מאיר אומר כל קשר שהוא יכל להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו.

פירוש הרמב"ם

אלו קשרים שחייבין עליהן כו': העיקר שתסמוך עליו הוא זה כל קשר שהוא של קיימא חייבין עליו ושאינו של קיימא אין חייבין עליו: אבל אם היה הקשר בלולאות או בחבור קצוות ועניבתם בלבד הוא מותר לכתחלה ואם הוא קשר הוא פטור אבל אסור אם אינו של קיימא. ואין הלכה כרבי מאיר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלו קשרים - קשר הגמלים. שנוקבים לגמל בחוטמו ונותנין בו רצועה וקושריס אותה קשר עולם. וכמו כן נוקבים בראש הספינה נקב ונותנין בו חבל וקושרין אותו קשר של קיימא שאינו מתירו לעולם. והוי דומיא דקושרי חוטי יריעות הנפסקים במשכן. וקשר של קיימא ואינו מעשה אומן, או מעשה אומן ואינו של קיימא, פטור אבל אסור, ואינו חייב עד שיהא של קיימא ומעשה אומן. ושאינו של קיימא ולא מעשה אומן מותר לכתחלה:

וכשם שחייב על קשרן כר חייב על התירן - שכן ציידי חלזון היו נצרכין לפרקים להתיר קשרי רשתות הקיימים כדי לקצרן או להרחיבן:

שיכול להתירו - דלא הדקיה:

אין חייבין עליו - ואפילו עשאו לקיימא. ואין הלכה כר' מאיר:

פירוש תוספות יום טוב

כך חייב על התירן. עיין מ"ש בסד על והמתיר בפרק ז' במשנת אבות מלאכות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ואלו קשרים וכו':    ויש לפרש דהא דאתחיל תנא באיסור קשרים בואלו מה שאין כן בשאר אבות מלאכות משום דהא תנא גבי קושר ומתיר התופר שתי תפירות ולא משכחת חיובא בתופר שתי תפירות אא"כ קושר ואז יתחייב שתים משום תופר ומשום קושר וא"כ הרי איסור קשרים כמעט מפורש ולהכי תנא ואלו בויו מוסיף על ענין ראשון דאלו הם עיקר חיובי קושר ומתיר ואלו למעוטי כגון רצועה ארוכין שקושרין בטבעת שבחוטם נאקה וכו' והיינו דתנן בסמוך יש לך קשרים וכו' כלומ' מאחר שפירשתי לך דקשר הגמלים וקשר הספנים וכיוצא בהם הדומים אליהם בדוקא חייבין עליהם ממילא תדע דאינך ליכא חיובא בהו אלא פטור אבל אסור ולא צריכנא תו לפרושינהו ויש מותרות לכתחלה בגון מפתחי חלוק וכו' כדמפרש בגמ' ורש"י ז"ל והר"ן ז"ל כתבו ואלו קשרין המנוין באבות מלאכות הקושר והמתיר. ומ"מ עיין בפי' הר"ן ז"ל פ' כלל גדול דף ק"ל ע"ב במה שכתב בשם ה"ר אליעזר ממיץ ז"ל. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל על התירן [ע"י ש"נ.] וגם נקד הה"א בפתח והתי"ו בחיריק:


פירושים נוספים