תוספתא/שבת/ה
הלכה א
[עריכה]רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו הסוס והפרד [והדלובקוס] והגמל נמשכין באפסר רחלות יוצאות כבונות למילת שחוזות [שיעלה עליהן זכר] כבולות שלא [יעלה עליהן זכר].
הלכה ב
[עריכה]לא יצא חמור באוכף שלו [אף על פי] שקשור בו ר"ג אומר יוצא חמור באוכף שלו בזמן שקשור בו לחממו ובלבד שלא יקשור בה את [המוסרה] ויפסיל את הרצועה תחת זנבו.
הלכה ג
[עריכה]לא יצא גמל במטוטלת [התלויה בחטרתו שלא יכנס בה] הרוח אבל יוצא הוא [הקשורה בחטרתו שתכנס] בו הרוח עקוד שלא יכוף ידו א' ורגלו א' ויקשור [רגלו אחת רגול] שלא יכוף שתי ידיו זו לזו שתי רגליו זו לזו ויקשרנו.
הלכה ד
[עריכה]הסוס יוצא בשיר וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר ומזין עליהן וטובלין במקומן ובלבד שיהו מחולחלים ומכניס אפילו י' חבלים לתוך ידו ובלבד שלא יכרוך ע"ג ידו ולא ישלשל חבלים מידו יותר מטפח.
הלכה ה
[עריכה]לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהורית שבין עיניו לא תצא פרה בחוסם [שלה] ולא סייחין בקרסטלין [שלהם] ולא עזים בכיסין [של דדיהן] לא תצא בהמה בסנדל ולא בקמיע אף על פי שמומחה זה חומר בבהמה שאין באדם אבל יוצאה היא באגד שע"ג מכה ובקשישין שע"ג שבר ובשליא המדולדלת ופוקקין לה זוג ומטיילת בו בחצר.
הלכה ו
[עריכה]לא תצא אשה בעיר של זהב ואם יצאת חייבת חטאת דברי ר"מ וחכ"א לא תצא ואם יצאת פטורה ר"א אומר יוצאה אשה בעיר של זהב בטוטפת [ובסרביטין] בזמן שהן תפורין.
הלכה ז
[עריכה]לא תצא אשה באסטמא ואם יצאת הרי זה חייבת שלשה דברים נאמרו באסטמא אין בה משום כלאים ואין מטמאה בנגעים ואין יוצאין בה בשבת ר' שמעון בן אלעזר אומר אף אין בה משום עטרות לכלה כלל אמר רשב"א כל נוי שלמטה משערה יוצאין [בו] למעלה משערה אין יוצאין [בו].
הלכה ח
[עריכה]לא ינעול אדם סנדל [מסומר] ויטייל בתוך הבית אפילו ממטה למטה אבל נוטלו ומכסה בו את הכלים ר"א בר"ש אוסר נשרו רוב מסמרותיו ונשתיירו בו ד' וחמש ר' אומר עד שבע [או שחפהו בעור מלמעלה או שעשה לו מסמרין הרבה מלמטה או שעשה לו טס או יתד כדי שיהלך עליו] ולא תהא הארץ אוכלתו מותר.
הלכה ט
[עריכה]איזה קמיע מומחה כל שרפא ושנה ושלש אחד קמיע של כתב ואחד קמיע של עקרין יוצאין בו ואצ"ל שנכפה אלא אפי' שלא יכפה ואין צריך לומר דבר שיש בו סכנה אלא אפי' דבר שאין בו סכנה [וקושרו] ומתירו בשבת ובלבד שלא יתננו לתוך השיר או לתוך הטבעת ויצא בו מפני מראית העין קמיע שאין מומחה אף על פי שאין יוצאין בו בשבת מטלטלין אותו בשבת.
הלכה י
[עריכה]לא תצא אשה במפתח שבאצבעה לרשות הרבים ואם יצתה הרי זו חייבת חטאת ר"א פוטר בכובלת [וחכמים פוטרין בצלוחית] של פלייטין בזמן שיש בה בוסם הא אם אין בה בוסם הרי זו חייבת כללו של דבר כל שהוא משום תכשיט לא תצא ואם יצתה הרי זו פטורה כל שאינו משום תכשיט לא תצא ואם יצאת הרי היא חייבת אבל יוצאת היא בסבכה [מוזהבת] ובטסין [ובצפויין] ובחליות שלה במנעלים ובקורדוקיסין המוזהבין יוצאה באבן תקומה ואם נפלה תחזיר פורפת לכתחלה בדבר הניטל בשבת.