מהרש"ל על הש"ס/שבת/פרק יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף קכב עמוב ב[עריכה]

גמ' ואת המלגז לתת עליו לקטן כו'. נ"ב באלפסי גרס לתת עליו פת לקטן:

שם אמר ליה רבה אלא מעתה כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה נוטלין כו' בשבת מהיתר ציר שלהן כצ"ל:

בד"ה לול בנין העשוי לתרנגולין הס"ד:

בד"ה לצורך גופו שגופו ראוי עוד כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה לעולם קסבר כו' דלא דמיא כלל למאי דאיירי בה כו' כצ"ל:

בד"ה רחת ומזלג כו' מדבעו מיניה כו' כצ"ל:

דף קכג עמוד א[עריכה]

גמ' מתיב אביי לרבה כו' כצ"ל:

שם איתיביה ושוין שאם קיצב עליו כו' כצ"ל והשאר נמחק:

רש"י בד"ה דבר שמלאכתו לאיסור אם צריך לגופו בשבת מלאכה כו' הד"א וכצ"ל:

בד"ה פגה תאנה הס"ד:

תוס' בד"ה בסיכי זיירי כו' מזורי דין חביט ביה בוכנא דין בטיש ביה ולפ"ה כו' כצ"ל:


דף קכג עמוד ב[עריכה]

גמ' וחזרו והתירו לצורך מקומו כו' כצ"ל ונמחק דבר שמלאכתו להיתר:

אם יש בו שום כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אפיקטוזין קיא שותה משקים ומקיא כו' ולשתות היום הרבה כו' כצ"ל:

בד"ה ואמאי כי יש קשר בראשו כו' כצ"ל:

בד"ה ג' כלים כו' מפני שהיו מקילין בה כצ"ל והס"ד:

בד"ה התירו עוד כו' והתירו לקמן מפרש מאי כולהו הנך התירו כצ"ל והס"ד:

בד"ה התירו לטלטל דבר שעיקר מלאכתו בחול כו':

בד"ה כל הכלים הללו ולמה שאמרנו חוץ מן המסר הגדול דלא שרי לא לצורך גופו כו' כצ"ל:

בד"ה ולא נטילתן כו' ישנה הס"ד:


דף קכד עמוד א[עריכה]

גמ' דתניא ר' יהושע אומר נגר שיש בראשו גלוסטרא שומטה כו' כצ"ל:

שם אמר רבה לצורך כו' אמר ליה אביי לרבה למר כו' וכן בדלת והא בקעת ביו"ט כו' ומי לא גזרינן כו' אמאי דלמא עד כאן לא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה ואם לאו כו' לגופה אלא למקומה אלא כו' כצ"ל:

בד"ה והא בקעת כו' וכ"ש לצורך מקומה כצ"ל:

בד"ה לא קשיא כו' ממון ר' יהושע כו' הד"א:


דף קכד עמוד ב[עריכה]

גמ' על גב אביהן מותיב כו' לטלטולינהו דחזי למיזגא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אפי' בכרמלית כו' דאזלי ליתבי כו' כצ"ל:


דף קכה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה שאם מסיקין כו' בתוכו לאור דרך שוליו או כו' כצ"ל. ונ"ב דרך שוליו פי' דרך נקב שוליו כי אין לו שולים כך גירסא הנכונה וכן מצאתי בפי' מדויק וכן מצאתי בפי' המשניות דכלים להרב ר' עובדיה ע"ש:


דף קכה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה דהתם כו' הדקה בטולי כו' הד"א ואח"כ מה"ד להוסיף כגון כו' והשאר נמחק. ונ"ב בלשון הזה הביאו התוס' בפ' מי שהוציאוהו (עיין במהרש"א):

תוס' בד"ה ואזדו לטעמייהו כו' וי"ל כו'. נ"ב ובתוס' ארוכים מצאתי ונראה לר"ת דל"ג אמר רב אסי א"ר יוחנן אלא אמר רב יוסף אר"א דר' יוחנן מצריך מעשה לקמן גבי עובדא דרבי ולקמן גבי כסוי כלים מצריך ר' יוחנן תורת כלי אלא רב אסי גופיה הוא דאמר כאן מהני הנחה ואזיל לטעמיה דאמר לעיל גבי חריות של דקל מהני ישיבה נעלמא ולקמן מייתי ראיה מדרב אסי צאו ושפשפום אמר להו ומיקל מר' אמי ואינו מצריך ללמדם ש"מ דה"נ מיקל מר' אמי אבל איהו גופא לא קאי אליבא דר' יוחנן דאמר רבי הצריכה למעשה ואיהו סבר דרבי לא הצריכה למעשה אלא לשפשוף וא"ת סוף סוף אמאי בעי גבי אבנים שפשוף וגבי חריות של דקל אפי' בישיבה בעלמא סיי וי"ל דחריות יותר הן ראוין לישיבה מאבנים כי אבנים מוקצות הם לבנין ומה שאמר לקמן אמר רב אסי אמר ר"י והוא דאיכא תורת כלי כו' צ"ל דתרי אמוראי אליבא דרב אסי כי רב יוסף אמר משום רב אסי הא דהכא דלא מצריך שום מעשה גבי אבנים ואבן על פי החביות בהנחה סגי והוא אליבא דרב אסי דלעיל בפ' במה טומנין גבי חריות של דקל כו' והא דלקמן הוא רב יהודה בר שילת משמיה דרב אסי ולא ס"ל כל הא דלעיל מיהו אומר ר"י דיש לתרץ דלא תיקשי מר' יוחנן ומרב אסי כו' כמ"ש בפנים:

בד"ה הכל מודים כו' דופן סוכה דפריך התם והאמר רבה כו' ורבנן איתא באהל כבעשיית דופן כו' כצ"ל:


דף קכו עמוד א[עריכה]

גמ' ומי אמר ר"י הכי והתנן כסוי הכלים כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה ר' יהודה כו' ור' יוחנן לרב יהודה כו'. נ"ב פי' עם רב יהודה:


דף קכו עמוד ב[עריכה]

גמ' וכ"ת ה"נ דאיכא תורת כלי עליו ומי בעי רשב"ג תורת כלי עליה כו' כצ"ל. ונ"ב ותימה גדולה לפי' ר"י דלעיל שפי' חריות של דקל ראוים הן לישיבה ומש"ה לא בעי קישור לרב אסי אף דסבר הכא דבעי תורת כלי ויש ג' חלוקים. כסוי כלי בעי תורת כלי. אבנים לישיבה בעי שפשוף. וחריות לא בעי אלא ישיבה או מחשבה כדמוכח לעיל בפ' במה טומנין א"כ איך פריך הכא לרב אסי א"ר יוחנן הלא בע"כ לא דמי להדדי לדעת רב אסי משום ר' יוחנן וצ"ל דבודאי לא דמי ומ"מ שפיר קאמר הכא וכ"ת הכא דאיכא תורת כלי דמסתמא מ"ש ר' יוחנן סתם גבי התקינו אע"פ שלא קשרו איירי כפשוטו שהתקינו במחשבה אף בלא תורת כלי דאין לומר סתמא קאמר אלא בתורת כלי והא אשכחן גבי חריות דקל דמצריך ת"ק קשירה דעדיף מתורת כלי והוא לא מצריך מידי א"כ מן הסתם ג"כ לא נאמר דאיירי לעיל גבי קנה בדאיכא תורת כלי ודו"ק:

שם למדנו שפוקקין כו' א"ל אביי מאי דעתיך כו' כצ"ל:

שם ל"א כי פליגי כו'. נ"ב אין לשון האחרון חולק על הראשון אלא שלשונו משונה מן הראשון. תוס':

רש"י ד"ה תורת כלי עליו אפי' אינו ראוי לדבר אחר כל זה נמחק ומתחיל הדבור סבר ליה כוותיה בחדא כו':

בד"ה מדבריהם למדנו בפ' בתרא בימי אביו של ר' צדוק ובימי אבא שאול כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה וכי תימא כו'. נ"ב בתוס' ארוכים פסק ר"ת דהלכה כר' יוחנן דהכא דמצריך תורת כלי לאותה מלאכה ולא בעי קשירה וא"כ לא מצריכים לנגר קשירה אלא תורת כלי ולעיל היה מצריך באבנים סיתות או למוד ובעי נמי קישור בחריות כדפרישית לעיל כו' עיין בגליון דלעיל בהיפוך הדף: