<< | ספר יואל • פרק ד' • פסוק ב' | >>

נוסח המקרא

וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו

וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ.

המהדורה המוטעמת:

וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ׃

המהדורה הדקדוקית:

וְ/קִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַ/גּוֹיִ֔ם וְ/ה֣וֹרַדְתִּ֔י/ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט וְ/נִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜/ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨/י וְ/נַחֲלָתִ֤/י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַ/גּוֹיִ֔ם וְ/אֶת־אַרְצִ֖/י חִלֵּֽקוּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְאֶכְנוֹשׁ יַת כָּל פַּלְחֵי מַזָרַיָא סְחוֹר סְחוֹר דְאַרְעָא יִשְׂרָאֵל וְאַחֲתִנוּן לְמֵישַׁר פִּלוּג דִינָא וְאִתְפְּרַע מִנְהוֹן תַּמָן עַל עַמִי וְאַחְסַנְתִּי יִשְׂרָאֵל דְבַדָרוּ בֵּינֵי פַּלְחֵי מַזָרַיָא סְחוֹר סְחוֹר דְאַרְעָא יִשְׂרָאֵל וְיַת אַרְעִי פַּלִיגוּ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"אל עמק יהושפט" - ארד עמם בעומק הדין יהושפט משפטי יה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ונשפטתי" - ענין ויכוח

מצודת דוד

"אשר פזרו" - שהגלום שמה

"חלקו" - חלקו ביניהם

"ונשפטתי עמם" - אתוכח עמהם על מה שעשו לעמי בימים הקדמונים ר"ל שם אביא עליהם הפורעניות וזה יחשב לויכוח כי בזה יודיע שפשעו

"וקבצתי" - אז אקבץ את כל העכו"ם ואוריד אותם אל עמק יהושפט כן שם המקום שיפלו שם העכו"ם הצובאים על ירושלים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"וקבצתי את כל הגוים", שאז יסבב ה' שיתקבצו כל הגוים במלחמת גוג ומגוג שנבא עליה יחזקאל, והתבאר שם שאז יתעוררו בני אדום להלחם על בני ישמעאל ואח"כ ילחמו בני ישמעאל על בני אדום, וזה יהיה ע"י ה', "להוריד אותם אל עמק יהושפט", כן קורא את גיא וההמון גוג ששם יפלו בנופלים ומבאר מדוע קורא אותה בשם עמק יהושפט על כי "ונשפטתי עמם שם" ששם אבא עמהם במשפט "על עמי ונחלתי ישראל", על הרעות שעשו להם, שהגם שה' גזר עליהם גלות הם עזרו לרעה והוסיפו על המדה בשני דברים,

א) "אשר פזרו בגוים", שע"י רובי הגירושין והשמדות שלא מצאו מנוחה גם בארצות אויביהם נפזרו לכל קצוי ארץ,
ב) מה שהחזיקו בם כאילו הם שלהם וקנין כספם, בין במה "שאת ארצי חלקו", כאילו קנו את הארץ לנחלה ע"י שחשבו שישראל עבדיהם וכל מה שקנה עבד קנה רבו:

ביאור המילות

"עמק יהושפט". בא שם מקום בד"ה וקרא כן עמק זה פה ע"ש המשפט. עמי ונחלתי עי' למעלה (ב' י"ז) ועם נחלה מקושר הקנין עולמית:

פרשנות מודרנית:

ביאור ויקי

עריכה

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יואל ד ב.

תוכחה על חלוקת הארץ

יואל ד א-ב: "[כִּי הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא, אֲשֶׁר אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָים], וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ"

- אקבץ (אאסוף) את כל הגויים, ואוריד אותם אל עומק משפטי ה' ; ואתבע אותם למשפט על הפשעים שביצעו כלפי עמי - ישראל, וכלפי נחלתי - ארץ ישראל : אשר פיזרו את עם ישראל בין הגויים , ואת ארצי - ארץ ישראל - חילקו ביניהם כאילו היא שייכת להם.

דקויות

עמק יהושפט מזוהה היום כעמק שבין הר הבית להר הזיתים; העמק שנקרא בערבית ואדי ג'וז (קיצור של Wadi Jozaphat). הרב בועז מלט מזהה אותו במישור הנמצא בצפון-מזרח ים המלח . אולם לפי חז"ל מדובר במקום רוחני-סמלי, המסמל את עומק משפטי ה': "ארד עמם בעומק הדין; יהושפט = משפטי יה" ( רש"י ) , "ואין עמק ששמו יהושפט, ומהו עמק יהושפט? שישפוט הקב"ה את הגויים" (מדרש שוחר טוב על תהלים ח) .

ועל מה ישפוט ה' את הגויים? על עמי ונחלתי ישראל . על שני פשעים - אחד קשור לעם ישראל ואחד קשור לנחלת ישראל (ארץ ישראל):

על עמי ישראל - אשר פיזרו בגויים : ה' אמנם גזר על בני ישראל שיצאו לגלות, אבל הגויים הוסיפו מדעתם עוד רדיפות והתנכלויות, שפיזרו את בני ישראל בכל הגויים ( מלבי"ם ) .
על נחלתי ישראל - ואת ארצי חילקו : ה' אמנם גזר על בני ישראל שיצאו לגלות, אבל הגויים התייחסו לארץ ישראל כאילו שהיא כבר שייכת להם לצמיתות ( מלבי"ם ) , וחילקו אותה ביניהם ( מצודות ) כמו שמחלקים רכוש שמקבלים בירושה.

בימינו, ברוך ה', זכינו לקיבוץ הגלויות - היפך הפיזור, ולכיבוש הארץ - היפך החלוקה. אולם עדיין ישנם גויים רבים הזוממים לחלק את ארץ ישראל ולתת חלקים ממנה לגויים; בעוד זמן קצר אמור להתקיים דיון באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל. יש להזכיר לכל הגויים את נבואת יואל. ארץ ישראל אינה שייכת לכם, ואין לכם שום זכות לחלק אותה ולתת חלקים ממנה לעמים אחרים. וה' ישפוט כל גוי שישתתף בחלוקת הארץ.

הקבלות

עמק יהושפט יכול להיות המקום שבו הושיע ה' את מלכות יהודה בימי המלך יהושפט, דברי הימים ב כ א: " "וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה." "וַיָּבֹאוּ וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם מֵאֲרָם וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר הִיא עֵין גֶּדִי" " (ע"פ ר' יוסף כספי על הפסוק ) . גם אז נקבצו עמים רבים להילחם בישראל, ויהושפט ביקש מה' שישפוט אותם, (דברי הימים ב כ יב): "אֱלֹהֵינוּ, הֲלֹא תִשְׁפָּט בָּם, כִּי אֵין בָּנוּ כֹּחַ לִפְנֵי הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה הַבָּא עָלֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ", וכן היה.

נכתב ביום העצמאות ה'תשפ"ד .