רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/יא

(א) שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם – עֲשֵׂה טוֹבָה וָחֶסֶד לְאָדָם שֶׁיֹּאמַר לְךָ לִבְּךָ עָלָיו: 'אַל תִּרְאֶנּוּ עוֹד', כְּאָדָם שֶׁמַּשְׁלִיךְ מְזוֹנוֹתָיו עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ – עוֹד יָמִים בָּאִים וּתְקַבֵּל תַּשְׁלוּמְךָ. רְאֵה מַה נֶאֱמַר בְּיִתְרוֹ: "קִרְאֶן לוֹ וְיֹאכַל לָחֶם" (שמות ב,כ), וְסָבוּר שֶׁהוּא מִצְרִי וְלֹא יִרְאֶנּוּ עוֹד. מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וּמָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהִכְנִיסוֹ תַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה; וְזָכוּ בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו לֵישֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

(ב) תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה – חִלַּקְתָּ מִלַּחְמְךָ וּמִשְׁתְּךָ לְשִׁבְעָה צְרִיכֵי חֶסֶד? חַלֵּק עוֹד לַשְּׁמוֹנָה שֶׁיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאַל תֹּאמַר 'דַּי'.
כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה – שֶׁמָּא עוֹד בָּאִים, וְתִצְטָרֵךְ לְכֻלָּם, אָז תִּנָּצֵל עַל יְדֵי צְדָקָה זוֹ מִן הָרָעָה; וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?
וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: תֶּן חֵלֶק וְגוֹמֵר – אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית: תֵּן אֶחָד מֵהֶן חֵלֶק לְיוֹצְרְךָ לָנוּחַ בַּשַּׁבָּת.
וְגַם לִשְׁמוֹנָה – אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָה.
דָּבָר אַחֵר: תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה – קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי פֶּסַח; וְגַם לִשְׁמוֹנָה – שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג.
כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה – אִם יֶחֱרַב הַבַּיִת, וְלֹא תַקְרִיבוּ עוֹד, וְיוֹעִילוּ קָרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְבַטֵּל גְּזֵרָה הָרָעָה.
דָבָר אַחֵר: כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה – לֹא יָדַעְתָּ מַה נִּגְזַר עַל הַגְּשָׁמִים בֶּחָג; וְיוֹעִילוּ הַקָּרְבָּנוֹת וִיבַטְּלוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת.

(ג) אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם – אִם רָאִיתָ עָבִים מְלֵאִים גֶּשֶׁם, יָדַעְתָּ שֶׁסּוֹפָן יָרִיקוּ גִּשְׁמֵיהֶם עַל הָאָרֶץ; בַּמָּקוֹם שֶׁהַטּוֹבָה צוֹמַחַת וְנִכֶּרֶת, שָׁם סוֹפָהּ לָנוּחַ. אַף כֵּן דַּע, שֶׁאִם יִפּוֹל עֵץ וְגוֹמֵר – אִם יִשְׁכֹּן אָדָם חָכָם וְצַדִּיק בְּעִיר אוֹ בִּמְדִינָה, מְקוֹם שֶׁיִּשְׁכֹּן – שָׁם יִהְיוּ נִכָּרִין מַעֲשָׂיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ, וְחָכְמוֹתָיו וּמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹתָיו וְתַשְׁלוּם טוֹבָה לְיוֹשְׁבֵי הַמָּקוֹם עַל מִנְהָגוֹ הַטּוֹב, שֶׁהִדְרִיכָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה.
יִפּוֹל – יִשְׁכֹּן, כְּמוֹ "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל" (בראשית כה,יח).
עֵץ – תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּגֵן בִּזְכוּתוֹ, כָּעֵץ הַמֵּסֵךְ עַל הָאָרֶץ.

(ד) שֹׁמֵר רוּחַ – מַמְתִּין וּמְצַפֶּה עַד בֹּא הָרוּחַ.
לֹא יִזְרָע – פְּעָמִים מַמְתִּין וְאֵינוֹ בָּא.
וְרֹאֶה בֶעָבִים – נוֹתֵן עֵינָיו בֶּעָבִים, וּכְשֶׁרוֹאֶה אוֹתָם קוֹדְרִים, יָרֵא לִקְצֹר מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים; לְעוֹלָם לֹא יִקְצוֹר, לְפִי שֶׁיָּרֵא תֶָּמִיד.

(ה) כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְגוֹמֵר, כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְלֵאָה – דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָרִים בְּבֶטֶן שֶׁהִיא מְלֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לַחוּץ. כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ... דֶּרֶךְ הָרוּחַ, כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת; לֹא זוֹ גְּלוּיָה לְךָ, וְלֹא זוֹ גְּלוּיָה לְךָ. פְּעָמִים אַתָּה סָבוּר לְהַכִּיר בֶּעָבִים שֶׁיָּבֹא הָרוּחַ, וְאֵינוֹ בָּא כָּאן, כִּי עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וַהֲרֵי לָשׁוֹן זֶה כְּמוֹ: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (בראשית יג,י); "כַּשִּׁפְחָה כַּגְבִרְתָּהּ, כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר" (ישעיהו כד,ב); וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מֻקְדָם לַמְּאֻחָר, וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מְאֻחָר לַמֻּקְדָּם. אַף כָּאן לָמַד יְדִיעַת הָרוּחַ מִידִיעַת הַבֶּטֶן, כְּלוֹמַר: אֵין לְךָ לִשְׁמֹר אֶת הָרוּחַ לִרְאוֹת בֶּעָבִים:
(הגה"ה: עִנְיָן זֶה הוּא מְסֹרָס בְּדִבְרֵי רַשִּׁ"י וּמְהֻפָּךְ, וּצְרִיכִים לְהַגִּיהַּ כְּפִי אֲשֶׁר הוּא בַּסְּפָרִים הַמְּדֻיָּקִים, וְאָז יוּבַן שַׁפִּיר. וְכָךְ הִיא הַנֻּסְחָא הָאֲמִתִּית: כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ – הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ: כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ עֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לַחוּץ אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה בְּבִטְנָהּ, כָּךְ אֵינְךָ יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הָרוּחַ; כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת וְכוּלֵּיהּ. מִסֵּפֶר שִׂפְתֵי חֲכָמִים).
כַּעֲצָמִים – אינקלושייד"א [enclosiede = סגורה^[1]] בְּלַעַז, כְּמוֹ "וְעֹצֵם עֵינָיו" (ישעיהו לג,טו).
כָּכָה לֹא תֵדַע וְגוֹמֵר –  אַף גְּזֵרוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם לְעִנְיַן עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, כָּךְ עֲלוּמוֹת הֵם מִמְּךָ; וְלֹא תִּמָּנַע מִן הַחֶסֶד לִדְאֹג שֶׁמָּא אֶחְסַר מִנְּכָסַי וְאֵעָנִי, לֹא אֶעֱסֹק בַּתּוֹרָה וְאֶתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתִּי וְאֵעָנִי, לֹא אֶשָּׂא אִשָּׁה וְיִהְיֶה לִי בָּנִים וְאֶצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶם.

(ו) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְגוֹמֵר – אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בְּיַלְדוּתְךָ, לְמַד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתְךָ; אִם הָיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּיַלְדוּתְךָ, יִהְיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּזִקְנוּתְךָ; נָשָׂאתָ אִשָּׁה בַּת בָּנִים בְּיַלְדוּתְךָ, תִּשָּׂא בַּת בָּנִים בְּזִקְנוּתְךָ; עָשִׂיתָ צְדָקָה בְּיַלְדוּתְךָ, עֲשֵׂה צְדָקָה בְּזִקְנוּתְךָ.
כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר – אִם תַּלְמִידִים וּבָנִים שֶׁבְּיַלְדוּתְךָ יִתְקַיְּמוּ לְךָ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא שֶׁבְּזִקְנוּתְךָ. מָצִינוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים, מִגְּבַת וְעַד אַנְטִיפְּרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת; וּבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם וּשְׁנָאָהּ לָהֶם. וּלְעִנְיַן הַבָּנִים מָצִינוּ בְּאִבְצָן: "וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו" (שופטים יב,ט), וְכֻלָּם מֵתוּ בְּחַיָּיו; וּבְזִקְנוּתוֹ הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד, וְנִתְקַיֵּם לוֹ.

(ז) וּמָתוֹק הָאוֹר – מָתוֹק הִיא אוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ – וְאַשְׁרֵי הַתַּלְמִידִים שֶׁעֵינֵיהֶם רוֹאִים הֲלָכָה מְלֻבֶּנֶת וּמְחֻוֶּרֶת עַל בֻּרְיָהּ, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּאַגָּדַת תְּהִלִּים.

(ח) בְּכֻלָּם יִשְׂמָח – יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וּבִלְבַד שֶׁיִּזְכֹּר יְמֵי הַחשֶׁךְ, וְיֵיטִיב מַעֲשָׂיו שֶׁיִּנָּצֵל מֵהֶם; וְהֵם יְמֵי מִיתַת עוֹלָם, הֵם יְמֵי הָרְשָׁעִים.
כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ – בְּאוֹתָן הַיָּמִים, יוֹתֵר מִימֵי הַחַיִּים.
כָּל שֶׁבָּא – עָלָיו, יִהְיֶה הֶבֶל וָחשֶׁךְ. יֵשׁ הֶבֶל שֶׁהוּא לְשׁוֹן פֻּרְעָנוֹת וְצָרוֹת, כְּמוֹ: "כִּי בַהֶבֶל בָּא וּבַחשֶׁךְ יֵלֵךְ" (לעיל ו,ד).

(ט) שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ – כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לְעַבְדּוֹ וְלִבְנוֹ: "חֲטֹא, חֲטֹא; כִּי פַּעַם אַחַת תִּלְקֶה עַל הַכֹּל!" אַף כָּאן, הֶחָכָם אָמַר: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ; וּבָטוּחַ תִּהְיֶה כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הַשׁוֹפֵט בַּמִּשְׁפָּט.

(י) וְהָסֵר כַּעַס – דְּבָרִים הַמַּכְעִיסִים אֶת הַמָּקוֹם.
וְהַעֲבֵר רָעָה – יֵצֶר הָרָע.
מִבְּשָׂרֶךָ – שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לֵב בָּשָׂר.
וְהַשַּׁחֲרוּת – נַעֲרוּת; שֶׁרֹאשׁ אָדָם שָׁחוֹר בִּימֵי עֲלוּמָיו.

הערות

1. כתב־יד אחד גורס: אנקלו"ש=אינקלוש"א enclose, צורה יותר פשוטה.