(ויקרא כו לח): "וַאֲבַדְתֶּם בַּגּוֹיִם, וְאָכְלָה אֶתְכֶם אֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם"

לכאורה נראה שהפסוק מתאר כליון מוחלט - עם ישראל יאבד לחלוטין בין הגויים, כאילו שהארץ אכלה ובלעה אותו ולא נשאר ממנו זכר ח"ו.  אבל, בהמשך הפרשה נאמר שזה לא יקרה, (ויקרא כו מד): "וְאַף גַּם זֹאת, בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם".

אם כך, מה פירוש ואבדתם?

1. ואבדתם - "כאבידה המתבקשת" (רב פפא, בבלי מכות כד. ) : כמו אֲבֵדָה שבעליה מחפש אחריה עד שהוא מוצא, (דברים כב ב): "וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ.... וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ...", (תהלים קיט קעו): "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי"( פירוט ), כך ה' כביכול יחפש את בני ישראל האבודים בגלות עד שימצא את כולם, (יחזקאל לד טז): "אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ, וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ, וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק, וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּט".

2. ואבדתם - "כשתהיו פזורים, תהיו אבודים זה מזה" ( רש"י ) : העם כולו לא יאבד - הוא רק יתפזר עד כדי כך, שכל אחד מחלקי העם יחשוב שהחלקים האחרים הלכו לאיבוד.   כמו שאנחנו חושבים שעשרת השבטים אבודים, "ואבדתם בגוים - רבי עקיבא אומר: אלו עשרת השבטים שגלו למדי" ( ספרא ) , גם הם כנראה חושבים שאנחנו אבודים.  אבל באחרית הימים ייפגשו כל השבטים בירושלים, (ישעיהו כז יג): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָים"( פירוט ).

3. וגם על אבותינו נאמר שהיו אובדים במצרים עד שה' גאלם, (דברים כו ה): "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב"( פירוט ).

ומה פירוש ואכלה?

1. ואכלה אתכם ארץ אויביכם - כעונש על חטא המרגלים, (במדבר יג לב): "וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת'". כשבני-ישראל מואסים בארץ-ישראל ואומרים עליה שהיא "ארץ אוכלת יושביה", ה' מוציא אותם לגלות כדי שיראו שהמצב שם לא טוב יותר.

2. ואכלה - "כאכילת קישואין ודלועין" (מר זוטרא, בבלי מכות כד. ) , שגם כשאוכלים אותם, תמיד נשאר קצת בשר סמוך לקליפה. גם אם רבים מבני ישראל יתבוללו וייטמעו בין הגויים, תמיד יהיו יהודים שיישארו דבוקים ביהדותם.

3. ואכלה - "אלו המתים בגולה" ( רש"י ) . ודאי יהיו יהודים שימותו במשך הגלות הארוכה וייקברו בארצות אויביהם, כך שהארץ כביכול "תאכל" אותם, אולם העם כולו ישרוד.