קטגוריה:דניאל ג א
נוסח המקרא
נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל
נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל.
נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ צְלֵ֣ם דִּֽי־דְהַ֔ב רוּמֵהּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖הּ אַמִּ֣ין שִׁ֑ת אֲקִימֵהּ֙ בְּבִקְעַ֣ת דּוּרָ֔א בִּמְדִינַ֖ת בָּבֶֽל׃
נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗/א עֲבַד֙ צְלֵ֣ם דִּֽי־דְהַ֔ב רוּמֵ/הּ֙ אַמִּ֣ין שִׁתִּ֔ין פְּתָיֵ֖/הּ אַמִּ֣ין שִׁ֑ת אֲקִימֵ/הּ֙ בְּ/בִקְעַ֣ת דּוּרָ֔א בִּ/מְדִינַ֖ת בָּבֶֽל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"פתיה אמין שית אקימה וגו'" - אם אין עביו אלא שש היאך יכול לעמוד בגובה אמין שתין אמר רב ביבי מעמידין אותו ונופל עד שהביאו כל זהב של ירושלים ושפכו דימוס על רגליו לקיים מה שנאמר (יחזקאל ז) וזהבם לנידה יהיה
"בבקעת דורא" - שם מקוםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א) השאלות (א) לאיזה ענין עשה הצלם הזה בהוצאה רבה כזו, והרעיש כל שרי מלכותו להתאסף לבקעת דורא להשתחוות אל פסל מעשי ידי אנוש ובעונש מופלג כזה, הלא דבר הוא?, ומה הסמיכות של מעשה צלם הזה אל הצלם אשר ראה בחלום וידע והודע שיש אלהי האלהים מקים מלכים ומעדה מלכים ואיך כחש לו להשתחוות לפסל זהב שקר נסכו ולא רוח בו?:
"נבוכנצר המלך עשה צלם של זהב, רומו ששים אמה, ורחבו שש אמות, והקים אותו בבקעת דורא," כבר באר ר"ס גאון ואחריו השר מהרי"א, שרצה לבטל בזה הוראת החלום, אשר הודיע כי נחרץ מהשמים שאחר ראש הזהב שהוא מלכות בבל תבא מלכות הכסף והנחשת והברזל, שהם מלכים אחרים, עשה הוא פסל בפועל דומה בתבניתו להצלם אשר ראה בחלום, רק שהיה כולו מזהב, וצוה שכל העמים והלשונות ישתחוו אליו, כאלו כולם מקבלים עליהם ברצון את מלכות הזהב שיהיה קיים לדור דור ולא יעבור, והיה בזה ג"כ מעשה טלמסאות ועניני קסם ונחוש לפי סברתם בימים ההמה, שחשבו כי בפעולות כאלה יוכלו לבטל הוראות שמיימיות ולשנותם, ולכן הקפיד שיהיה כולו מזהב, ולא יזכרו עוד המתכיות האחרות להתקומם בצלם הכולל כל ממלכות תבל, והיה רומו ששים ורחבו שש, כמדת רום הצלם שראה בחלום, ובהקיץ בעת שדבר עם דניאל, והעמיד אותו בבקעת דורא, ולדברי חז"ל היא עצמה הבקעה שנתקבצו בה דור הפלגה לבנות המגדל, שהיתה כונתם ג"כ להקים להם מלכות עצומה ותקיפה כוללת נצחיית מראש ועד סוף, ולנצח הוראות שמיימיות ולנגד נגד מלכות שמים, והיה ענינו קרוב לענינם, לכן בחר המקום ההוא המסוגל לזה:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ עָשָׂה צֶלֶם זָהָב, גָּבְהוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שֵׁשׁ, הֱקִימוֹ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג א.
נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ עָשָׂה צֶלֶם זָהָב
צלם
"צֶלֶם" - פסל של אל, דמות, צורה (מילוג).
על אדם נאמר: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (ביאור:בראשית א כז), ורק בהמשך אלוהים מוריד בכוחו של האדם וקובע: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (ביאור:בראשית ו ג).
אנשים למדו שהם עצמם נראים כאלוהים, ומותר לאדם חזק להכריז על עצמו כאל. וכך מלכים רבים ראו את עצמם כאלים, בנו פסל שהוא העתק שלהם, וחייבו את אנשיהם לכבד אותם כאל.
צֶלֶם זָהָב
נבוכדנצר חלם חלום. הוא קם נרעש אבל למעשה הוא שכח אותו. הוא דרש מחכמיו להוכיח שהם נביאי אמת, ואלוהיהם יגלו להם את החלום.
המלך פקד להרוג את אלו שלא היו מסוגלים לענות לו.
דניאל בקש עזרה מאלוהים, ואלוהים העניק לו חלום. דניאל סיפר למלך, שהמלך בחלום ראה "צֶלֶם אֶחָד גָּדוֹל ... הַצֶּלֶם הַהוּא, רֹאשׁוֹ שֶׁל זָהָב טוֹב" (ביאור:דניאל ב לא-לב). דניאל אמר למלך, בצורה סמלית: "אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב" (ביאור:דניאל ב לח). המטרה של אלוהים והפרוש של דניאל היה שהמלך ילמד לכבד את אלוהי השמים (של בני ישראל). אולם המלך למד דבר שונה לגמרי. המלך החליט שהצלם יהיה בדמותו, וכולו יהיה זהב, וכולם יכבדו אתו כאל.
גָּבְהוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שֵׁשׁ
המלך עשה צלם גבוה מאוד. להשוואה:
- התיבה שנח בנה היתה, "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (ביאור:בראשית ו טו).
- בית המקדש שבנה שלמה, "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ" (מלכים א ו ב).
- העץ שעשה המן, "יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (ביאור:אסתר ה יד).
נבוכדנצר בנה פסל גבוה מאוד שראשו בשמים, ייתכן כמגדל בבל, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" (ביאור:בראשית יא ד).
סביר שנבוכדנצר היה מודע לפירמידות הענקיות במצרים, שנבנו לכבוד הפרעונים, והאובליסקים שתארו את גדולתו של פרעה.
הפסל, יחסית לגוף אדם, היה צר ורזה, כי רוחבו היה רק עשירית מגובהו - ייתכן שחסר זהב למלך, או שכך הפסל היה יציב יותר.
סביר שהפסל היה עשוי מעץ, בנוי סביב עץ ארז ענקי שפוסל להיות בדמות אדם, ורק היה מצופה זהב.
בתקופה הקדומה באכד, אשור, ובבל הספירה נעשתה בבסיס 60, כי זה מספר שמתחלק בהרבה מספרים ונראה להם יפה יותר מאשר בסיס עשרוני. לכן מידות הפסל היו יחידה שלמה אחת 60, ועשירית ממנה 6.
בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל
בסנהדרין צב ב מוזכרת בקעת דורא אשר בבל, ככתוב: "בספר תהלים ת"ר ששה נסים נעשו באותו היום ואלו הן צף הכבשן ונפרץ הכבשן והומק סודו ונהפך צלם על פניו ונשרפו ארבע מלכיות והחייה יחזקאל את המתים בבקעת דורא". המקום עצמו אינו ברור, ולא נשאר שריד מהצלם או העיר כדי לזהות את מיקומה.
סביר שהבקעה היתה קרובה לעיר בבל, בירתו של המלך נבוכדנצר.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג א"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.