ביאור:דניאל ג א
דניאל ג א: "נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב, רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין, פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת; אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ עָשָׂה צֶלֶם זָהָב, גָּבְהוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שֵׁשׁ, הֱקִימוֹ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג א.
נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ עָשָׂה צֶלֶם זָהָב
[עריכה]צלם
[עריכה]"צֶלֶם" - פסל של אל, דמות, צורה (מילוג).
על אדם נאמר: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (ביאור:בראשית א כז), ורק בהמשך אלוהים מוריד בכוחו של האדם וקובע: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (ביאור:בראשית ו ג).
אנשים למדו שהם עצמם נראים כאלוהים, ומותר לאדם חזק להכריז על עצמו כאל. וכך מלכים רבים ראו את עצמם כאלים, בנו פסל שהוא העתק שלהם, וחייבו את אנשיהם לכבד אותם כאל.
צֶלֶם זָהָב
[עריכה]נבוכדנצר חלם חלום. הוא קם נרעש אבל למעשה הוא שכח אותו. הוא דרש מחכמיו להוכיח שהם נביאי אמת, ואלוהיהם יגלו להם את החלום.
המלך פקד להרוג את אלו שלא היו מסוגלים לענות לו.
דניאל בקש עזרה מאלוהים, ואלוהים העניק לו חלום. דניאל סיפר למלך, שהמלך בחלום ראה "צֶלֶם אֶחָד גָּדוֹל ... הַצֶּלֶם הַהוּא, רֹאשׁוֹ שֶׁל זָהָב טוֹב" (ביאור:דניאל ב לא-לב). דניאל אמר למלך, בצורה סמלית: "אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב" (ביאור:דניאל ב לח). המטרה של אלוהים והפרוש של דניאל היה שהמלך ילמד לכבד את אלוהי השמים (של בני ישראל). אולם המלך למד דבר שונה לגמרי. המלך החליט שהצלם יהיה בדמותו, וכולו יהיה זהב, וכולם יכבדו אתו כאל.
גָּבְהוֹ אַמּוֹת שִׁשִּׁים, רָחְבּוֹ אַמּוֹת שֵׁשׁ
[עריכה]המלך עשה צלם גבוה מאוד. להשוואה:
- התיבה שנח בנה היתה, "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ" (ביאור:בראשית ו טו).
- בית המקדש שבנה שלמה, "שְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ" (מלכים א ו ב).
- העץ שעשה המן, "יַעֲשׂוּ עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה" (ביאור:אסתר ה יד).
נבוכדנצר בנה פסל גבוה מאוד שראשו בשמים, ייתכן כמגדל בבל, ככתוב: "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" (ביאור:בראשית יא ד).
סביר שנבוכדנצר היה מודע לפירמידות הענקיות במצרים, שנבנו לכבוד הפרעונים, והאובליסקים שתארו את גדולתו של פרעה.
הפסל, יחסית לגוף אדם, היה צר ורזה, כי רוחבו היה רק עשירית מגובהו - ייתכן שחסר זהב למלך, או שכך הפסל היה יציב יותר.
סביר שהפסל היה עשוי מעץ, בנוי סביב עץ ארז ענקי שפוסל להיות בדמות אדם, ורק היה מצופה זהב.
בתקופה הקדומה באכד, אשור, ובבל הספירה נעשתה בבסיס 60, כי זה מספר שמתחלק בהרבה מספרים ונראה להם יפה יותר מאשר בסיס עשרוני. לכן מידות הפסל היו יחידה שלמה אחת 60, ועשירית ממנה 6.
בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל
[עריכה]בסנהדרין צב ב מוזכרת בקעת דורא אשר בבל, ככתוב: "בספר תהלים ת"ר ששה נסים נעשו באותו היום ואלו הן צף הכבשן ונפרץ הכבשן והומק סודו ונהפך צלם על פניו ונשרפו ארבע מלכיות והחייה יחזקאל את המתים בבקעת דורא". המקום עצמו אינו ברור, ולא נשאר שריד מהצלם או העיר כדי לזהות את מיקומה.
סביר שהבקעה היתה קרובה לעיר בבל, בירתו של המלך נבוכדנצר.