ביאור:דניאל ג כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דניאל ג כז: "וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא סִגְנַיָּא וּפַחֲוָתָא, וְהַדָּבְרֵי מַלְכָּא, חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ, וְסַרְבָּלֵיהוֹן לָא שְׁנוֹ, וְרֵיחַ נוּר לָא עֲדָת בְּהוֹן."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ, רוֹאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם וּשְׂעַר רֹאשָׁם לֹא נֶחֱרַךְ, וְשִׂמְלוֹתֵיהֶם לֹא נִשְׁתַּנּוּ, וְרֵיחַ אֵשׁ לֹא עָבַר בָּהֶם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כז.


וּמִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים[עריכה]

וּמִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים, וְהַפַּחוֹת וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ[עריכה]

המלך כינס את נכבדיו: "הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים, וְהַפַּחוֹת וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ". רשימה מכובדת ביותר של רואי פני המלך.
לא ברור למה המלך כינס אותם, הן הם היו צריכים להיות איתו בזמן המשפט ונתינת הכבוד לצלם הזהב, ככתוב: "אֲזַי מִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת, הַיּוֹעֲצִים, הַגִּזְבָּרִים, הַשּׁוֹפְטִים, הַשּׁוֹטְרִים, וְכָל שַׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת לַחֲנֻכַּת הַצֶּלֶם, אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ, וְעוֹמְדִים לְעֻמַּת הַצֶּלֶם, אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר" (ביאור:דניאל ג ג).

כינוס מראה כאילו שלקח זמן עד שכולם נאספו. בזמן הזה אפשרי שחבריו של דניאל יתרחצו, יחליפו בגדים ויסתפרו. סביר שזה היה תוך זמן קצר שכל העדים ראו את האנשים.

כדי לתת כבוד לצלם הזהב המלך כינס גם את "הַגִּזְבָּרִים, הַשּׁוֹפְטִים, הַשּׁוֹטְרִים, וְכָל שַׁלִּיטֵי הַמְּדִינוֹת" (ביאור:דניאל ג ג). לא ברור למה האנשים האלה לא הוזמנו, הן הכבשן היה מחוץ לארמון, והאנשים האלה היו יכולים לעמוד במרחק מה. ייתכן שהעורך לא רצה לערב אותם כעדים, ואז יתחילו להיות חילוקי דעות מה בדיוק הם ראו.

רוֹאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם וּשְׂעַר רֹאשָׁם לֹא נֶחֱרַךְ[עריכה]

עורך הספר מספר לנו מה ראו נכבדי המלך, ובצורה כזאת יש לנו הוכחה מוחלטת שהעדים ראו את הנס.
נכבדי המלך לא אמרו מה הם ראו לפני הזריקה לאש, במשך שהיית החברים באש, ומה הם רואים לאחר שהחברים יצאו מהאש. גם המלך לא תאר את מצבם, אלא רק אמר שאלוהים הציל אותם (ביאור:דניאל ג כח).

למעשה יש לנו רק דבר שמועה מאיש שלא בטוח שהיה נוכח בזמן הזה ולא היה כלול בנכבדי המלך שצוינו לע"ל.

כל שהנכבדים רואים זה אנשים שלא נפגעו באש. הם לא טוענים שהאנשים היו באש ולא נפגעו. הם רק רואים שבגדי האנשים ושערם לא השתנו ואין בהם ריח של אש.