ביאור:דניאל ג לב
דניאל ג לב: "אָתַיָּא וְתִמְהַיָּא, דִּי עֲבַד עִמִּי אֱלָהָא עליא (עִלָּאָה), שְׁפַר קָדָמַי לְהַחֲוָיָה."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - הָאוֹתוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֵל עֶלְיוֹן, נָאֶה לְפָנַי לְהַגִּיד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג לב.
נָאֶה לְפָנַי לְהַגִּיד
[עריכה]הָאוֹתוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֵל עֶלְיוֹן
[עריכה]המלך תאר את הנס שקרה לחבריו של דניאל בכבשן האש. המלך ראה אותות ונפלאות ומכיר בגדולתו של אל עליון שבחר את היהודים לפרסם את שמו ותורתו בעולם.
המלך הוא העד לנס שקרה, ואין איש שיעיז לטעון נגד המלך, לפחות במשך חייו, שהסיפור נשמע מוגזם.
המלך גם הזהיר שכל איש שידבר סרה באלוהי היהודים, ובעקיפין, ינסה לחזור על נסיון הכבשן, עונשו יהיה "נְתָחִים יֵעָשֶׂה וּבֵיתוֹ אַשְׁפָּה יוּשַׂם" (ביאור:דניאל ג כט). כך היהודים ניצלו מאסון גדול ביותר בממלכת בבל בזכותו של נבוכדנצר. בתקופת אחשורוש, מלך פרס ומדי, באה צרה חדשה, אולם אז היהודים התאחדו, נלחמו על נפשם והכו בצרים עליהם. כך לימדו היהודים את השונאים מה יקרה, כפי שאלוהים הבטיח לאברהם: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" (ביאור:בראשית יב ג).
נָאֶה לְפָנַי לְהַגִּיד
[עריכה]המלך שם את עצמו במרכז הסיפור, כדבריו: "נָאֶה לְפָנַי לְהַגִּיד".
הוא שמח לספר את גדולת אלוהים, שהראה לפניו את גדולתו.
המלך רואה את עצמו כאיש החשוב ביותר בעולם, ושהוא ישאר מפורסם לדורי דורות, כדבריו "וְשִׁלְטוֹנוֹ עִם דּוֹר וָדוֹר" (ביאור:דניאל ג לג), והכוונה לא רק לאלוהים אלא גם לעד.
המלך לא חשב ללמוד את תורתו של אלוהים או להאמין בו. המלך לא רצה שאל חזק יכעס עליו, ולכן הוא לפחות נהנה לפרסם את גדולת אלוהים.