ביאור:דניאל ב לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דניאל ב לב: "הוּא צַלְמָא, רֵאשֵׁהּ דִּי-דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי, דִּי כְסַף; מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ, דִּי נְחָשׁ."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - הַצֶּלֶם הַהוּא, רֹאשׁוֹ שֶׁל זָהָב טוֹב, חָזֵהוּ וּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל כֶּסֶף, מֵעָיו וִירֵכָיו שֶׁל נְחֹשֶׁת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב לב.


הַצֶּלֶם הַהוּא[עריכה]

הַצֶּלֶם הַהוּא[עריכה]

מספר רב של פעמים דניאל מדגיש שהצלם הזה אינו המלך עצמו:

  1. "אַתָּה הַמֶּלֶךְ, רוֹאֶה הָיִיתָ"
  2. "עוֹמֵד נֶגְדְּךָ"
  3. "הַצֶּלֶם הַהוּא"

דניאל מתאמץ להבהיר שהצלם שמסמל את כל ממלכות העולם, הופיע בחזון לפני המלך נבוכדנצר, וכך המלך יכול לראות את העתיד.

מבנה הצלם[עריכה]

תאור הצלם:

  1. "רֹאשׁוֹ שֶׁל זָהָב טוֹב" - הקומה העליונה. החלק החושב והקובע. הדבר היקר ביותר בזמן ההוא (למעט אבני חן לקישוט), היה זהב. וכאן דניאל מדגיש את איכות זהב. ייתכן שיש כאן רמז לבריאת העולם, ככתוב: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (ביאור:בראשית א לא), ולמקום וזמן של ארץ חוילה "שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן, הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב. וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא, טוֹב" (ביאור:בראשית ב יב), כרמז לבריאת הארץ וגן עדן.
  2. "חָזֵהוּ וּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל כֶּסֶף" - הקומה מתחת לראש. מרכז הגוף והזרועות. החלק שמתחזק את הראש ומשרת אותו.
  3. "מֵעָיו וִירֵכָיו שֶׁל נְחֹשֶׁת" - המשך הירידה לבסיס הגוף.
  4. "שׁוֹקָיו שֶׁל בַּרְזֶל" - ירידה נוספת בערך המתכת.
  5. "רַגְלָיו, מֵהֶן שֶׁל בַּרְזֶל וּמֵהֶן שֶׁל חָרֶשׂ" - עוד ירידה נוספת. הרגלים עשויות מברזל ומחרס.

לפי התאור, דמות הצלם היא כדמות אדם, אולם יש כאן גם רמז נוסף, הן אלוהים אמר: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (ביאור:בראשית א כו), וכך הצלם הזה מרמז גם על התבנית שאלוהים יצר. וכן, על האדם אלוהים אמר: "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית א כו), וכך המלך נבוכדנצר שולט בממלכתו.

לא נאמר שחלקי הגוף היו מכוסים במתכות השונות. דניאל אמנם ראה רק את החיצוניות של הצלם, אבל כאילו טוען שכל האיברים הפנימים גם הם עשויים מהמתכת ולא רק ציפוי דק וזול.

ערך המתכות[עריכה]

תאור הצלם עובר ממתכות יקרות לזולות יותר: זהב, כסף, נחושת, ברזל, חרש (חרס).
אולם ערכם הצבאי כנשק הולך ועולה: מזהב רך, לכסף, לנחושת, לברונזה, לברזל, וכך הלאה, לסוגי נשק חזקים יותר ויותר, עד שהגענו לפצצת אטום, ומלחמת כוכבים.

דניאל יקשור את ממלכות העתיד לפיתוחים הצבאיים האלה, שיאפשרו להם שליטה בעולם.