ביאור:דניאל ב מה
דניאל ב מה: "כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן, וְהַדֵּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא, אֱלָהּ רַב הוֹדַע לְמַלְכָּא, מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה, וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - כָּל-עֻמַּת שֶׁרָאִיתָ, כִּי מִן הָהָר נִכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם, וְהֵדֵקָּה אֶת הַבַּרְזֶל, וְאֶת הַנְּחֹשֶׁת, וְאֶת הַחֶרֶשׂ, וְאֶת הַכֶּסֶף, וְאֶת הַזָּהָב, הָאֵל הַגָּדוֹל הוֹדִיעַ אֶת הַמֶּלֶךְ, מַה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי זֶה, וְנָכוֹן הַחֲלוֹם וְנֶאֱמָן פִּתְרוֹנוֹ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב מה.
וְנָכוֹן הַחֲלוֹם וְנֶאֱמָן פִּתְרוֹנוֹ
[עריכה]כִּי מִן הָהָר נִכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם
[עריכה]כשדניאל תאר את החלום של המלך הוא אמר: "רוֹאֶה הָיִיתָ, עַד שֶׁנִּכְרְתָה אֶבֶן שֶׁלֹּא בְיָדַיִם, וַתַּךְ אֶת הַצֶּלֶם" (ביאור:דניאל ב לד), עכשו דניאל מוסיף פרטים שהאבן נכרתה מן ההר. דניאל היה מודע שגושי סלע גדולים יכולים להשתחרר מההר ולהתגלגל במורד. לא ברור מה אלוהים הראה לדניאל בחלום שלו, אבל סביר יותר שהאבן היא מטאור שבא מהשמים, כשם שאלוהים היכה את סדום, ככתוב: "הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית יט כד).
אולם בסדום הכוונה היתה להרוס את האדמה הטובה שהיתה "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית יג י), ולהעניש את האנשים הרעים שלא הצטרפו ללוט וברחו מהעיר. כאן אלוהים רק רוצה שהאנשים ישנו את דרכם כפי שיונה הודיע לנינווה, "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם, וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת" (יונה ג ד), ואכן העיר נהפכה, ככתוב: "וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה, בֵּאלֹהִים" (יונה ג ה).
האבן רק מסמלת את כוח אלוהים לכפות את רצונו על העולם. כך אלוהים כפה את ההר כגיגית על בני ישראל בהר סיני, אבל הם קיבלו את אלוהים בפחד ולא באהבה, לכן לקח לבני ישראל הרבה זמן ללמוד ובאמת לקבל את אלוהים.
וְהֵדֵקָּה אֶת הַבַּרְזֶל, וְאֶת הַנְּחֹשֶׁת, וְאֶת הַחֶרֶשׂ, וְאֶת הַכֶּסֶף, וְאֶת הַזָּהָב
[עריכה]דניאל חוזר על רשימת הממלכות שיפגעו: ברזל - רומא, נחושת - יוון, חרס - (?), כסף - פרס, זהב - בבל.
ממלכה של "חַסְפָּא" (חֶרֶשׂ, חרס, טין) מופיעה ברשימה, אולם ממלכה מעורבת של ברזל וחרס לא נמצאת ברשימה, ייתכן שהיה קשה לדניאל להסביר אותה והוא לא רצה לחזור לשם. חרס, עצמו, זה דבר דומה לאבן. לא ברור האם יש כאן רמז לממלכת יהודה או דבר אחר.
המתכות האלה הושפלו והוכו, אבל הדמוי של מתכת דקה אינו חיסול או פיזור מוחלט. המתכת נמצאת ואפשר לאסוף אותה ולמצוא לה שימושים חדשים בתוך מלכות אלוהי השמים.
הָאֵל הַגָּדוֹל הוֹדִיעַ אֶת הַמֶּלֶךְ, מַה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרֵי זֶה
[עריכה]דניאל חוזר לפתיחה שבה הוא הודיע למלך "מַה שֶׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:דניאל ב כח), וכך הוא מחזיר כבוד ואחריות למלך, שאלוהים גילה לו סוד מה יהיה בעתיד הקרוב והרחוק.
וְיַצִּיב חֶלְמָא, וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ
[עריכה]- "וְיַצִּיב" (ארמית) - נכון, אמת, בטוח, קיים, שריר, עומד. בעברית שרש 'נצב' - "וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לג כ). דניאל מדגיש שהחלום הוא אמת שאין לשנות. כך חלם המלך, כך הודיע אלוהים לו, ואין ספק בדבר.
- "מְהֵימַן" (ארמית) - אמין, ראוי לאמון, מבוסס, אפשר לסמוך עליו.
דניאל בטוח בחלום מעבר לכל ספק, אבל הפתרון הוא חלש יותר ורק ראוי לאמון. המלך יכול לבקש חכמים נוספים לתת לו פרושים נוספים, והאחריות על המלך לנקוט בצעדים הבאים.
דניאל מסיים את דבריו ומודיע למלך שהוא עשה כנדרש. המלך דרש: "הֲיֶשְׁךָ יָכוֹל לְהוֹדִיעֵנִי אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר רָאִיתִי וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ" (ביאור:דניאל ב כו). דניאל לא הבטיח לעשות את שני הדברים האלה בתחילת דבריו, ועכשו בסיום המוצלח הוא טוען שהוא מילא את פקודת המלך.
דניאל כופה על המלך את החלום ואת הפתרון, כדבר אלוהים שנודע למלך. דניאל מעמיד את המלך במצב קשה, הן המלך לא יעיז להעליב את אלוהי השמים (שלו). המלך היה גאה שאלוהים דיבר איתו, ואם הוא יתנגד אז הוא ישאר בלי חלום מאלוהים.
דניאל היה העד לחלום המלך. אם המלך היה מספר את החלום, אנשים היו יכולים ללגלג עליו שהוא רואה את עצמו כנביא, חולם חלומות, משוגע, נביא שקר, ועליו חל עונש מוות. כאשר דניאל העיד שזה החלום והמלך הסכים שכך הוא חלם, החלום קיבל גּוּשְׁפַּנְקָא רשמית, מאלוהי היהודים, והוא האמת המוחלטת.