ביאור:דניאל ב ז
דניאל ב ז: "עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין: מַלְכָּא, חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי, וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עָנוּ שֵׁנִית וְאוֹמְרִים: הַמֶּלֶךְ, אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּידָה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב ז.
הַמֶּלֶךְ, אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו[עריכה]
עָנוּ שֵׁנִית וְאוֹמְרִים[עריכה]
ייתכן שהחכמים לא הבינו שהמלך שכח את החלום והוא דורש שהם יגידו לו מה הוא חלם. בפעם השניה הם מתעקשים שהוא יגיד להם.
אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּידָה[עריכה]
החכמים הגישו תנאי למלך: אתה תגיד את החלום, ורק אז נתן לך פתרון.
אין ספק שהמלך לא ישמח לשמעו תנאי כזה. לדעתו מכשף וקוסם חייב להיות מסוגל לדעת מה הוא חלם.