ביאור:בראשית א לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית א לא: "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד. וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר; יוֹם הַשִּׁשִּׁי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א לא.


סוף היום השישי[עריכה]

בסוף היום השישי לבריאת העולם נאמר:

(בראשית א לא): "וירא אלהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאד; ויהי ערב ויהי בקר, יום הששי"

והנה טוב מאד[עריכה]

עד עכשיו, כל בריאה הסתיימה במילה "טוב"; בפסוקנו, המסכם את כל הבריאות, נאמר "טוב מאד".

1. על-פי הפשט, המילה "מאד" מציינת את הריבוי והשלמות - הרבה דברים טובים המשתלבים ופועלים יחד הם "טוב מאד".

אלוהים ידע את ההבדל בין טוב לטוב מאוד. בכל יום העשיה היתה רק "טובה" למרות שבכללותה היא היתה "טובה מאוד". איך זה אפשרי שכל חלק מהשלם הוא טוב והכל יחד טוב מאוד? כך אנו לומדים -

  • אין צורך לשאוף לטוב ביותר, לבנתים טוב זה מספיק, ואחר כך טוב יותר יעשה.
  • מחלקים טובים המאורגנים בצורה נכונה ובונה נוצר מוצר יותר טוב מחלקיו.

2. וחז"ל פירשו, שהמילה "מאד" מציינת דווקא את הרע והחיסרון - " "והנה טוב מוות" " (רבי מאיר) , " "טוב מאד - זה יצר הרע" " (ראו טוב מאד זה יצר הרע / חגי הופר ) .

" "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - הוא הקיום כאשר פירשתי (לעיל פסוקים ד י יב). וטעם מְאֹד כטעם רבוי. והוסיף ביום הזה לאמר כן, בעבור שידבר בכלל, וימצא רע בקצתו, ואמר כי טוֹב מְאֹד , מאדו טוב. וזהו מאמרם בבראשית רבה (ט ה)" "" וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד והנה טוב זה מות". וכן" "הזכירו (שם יא) "זה יצר הרע" ו"זו מדת פורענות". ולזה גם נתכוין אונקלוס, שאמר בכאן " והא תקין לחדא ", יאמר שהוא מתוקן הסדר מאד, כי הרע צריך בקיום הטוב, כענין שנאמר (קהלת ג א) לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם . ויש מפרשים, כי מפני מעלת האדם הוסיף בשבח היצירה בו, כי הוא טוֹב מְאֹד" " (רמב"ן ).

ויהי ערב ויהי בוקר[עריכה]

ישנם שני פירושים למשפט ויהי ערב ויהי בוקר :

  1. יש מפרשים שזה סיכום של אירועי היום הקודם - "היה ערב, ואז היה בוקר, ואז היה יום השישי" או "היה ערב, ואז היה בוקר, ושניהם יחד מהוים את היום השישי". לפי זה, הלילה קודם ליום, הלילה שייך ליום שאחריו.
  2. ויש מפרשים שזה תיאור של אירועים שהתרחשו אחרי היום השישי - "היה ערב, ואז היה בוקר, ובזה הסתיים היום השישי". לפי זה, היום קודם ללילה, הלילה שייך ליום שלפניו.

אולם, לפי שני הפירושים, שביתת השבת נמשכת מערב עד ערב:

  1. לפי הפירוש הראשון ברור - הלילה שייך ליום שאחריו, ולכן הלילה שאחרי היום השישי שייך כבר ליום השבת.
  2. גם לפי הפירוש השני - בריאת העולם הסתיימה ביום השישי, ואחר-כך "ויהי ערב". בערב שאחרי היום השישי כבר לא נעשתה מלאכה. השביתה של ה' מבריאת העולם התחילה כבר בערב. כך גם השביתה שלנו ביום השבת מתחילה מהערב שאחרי היום השישי.

ישנו יום שבת אחד שאינו חל בהכרח ביום השביעי, ולכן היה מקום להתלבטות, האם השביתה ביום זה צריכה להתחיל מהערב או מהבוקר, והתורה קבעה שגם במקרה זה השביתה מתחילה מהערב. הכוונה ליום הכיפורים, (ויקרא כג לב): "שבת שבתון הוא לכם, ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם"( פירוט ).

יום השישי[עריכה]

הימים הקודמים נזכרו ללא יידוע - "יום אחד", "יום שני" וכו'. מדוע דווקא היום ה שישי מיודע?

1. ייתכן וזה קשור לשאלה המפורסמת על תחילת הפרק, היום הראשון שנקרא "יום אחד": תופעה דומה חוזרת על עצמה בתחילת ספר שמואל, שם נמצא הפסוק "ולו שתי נשים - שם אחת חנה ושם השנית פננה": הראשונה ממוספרת "אחת", בעוד האחרונה ממוספרת ביידוע: "השנית". ייתכן וזו שיטת מספור מסויימת (שאיננה חייבת לחזור על עצמה בכל מקום, אבל אם יהיו מקומות נוספים שיתמכו בטענה אני אשמח) - שהראשון הוא סתמי בלי מספר בכלל, בעוד האחרון החותם את הסדרה - המספר שלו מיודע. אם הדברים נכונים, הרי שכל הטענות נגד מחלק הפרקים שחתם בין היום השישי לבין שבת פשוט אינן רלבנטיות: ייתכן וגם התנ"ך מתכוון לחתוך כאן, כיון שהשבת היא חריגה מהמסגרת הרגילה, היא תופעה חיצונית לימי השבוע, שאמורים להיחתם ביום "ה"שישי. ואז פתאום מגיעה שבת, בהפתעה בלתי-צפויה ( חננאל , אתנכתא כ"ג ניסן תשס"ט).

וחז"ל מצאו בכך רמזים:

2. "הוסיף ה' בששי בגמר מעשה בראשית, לומר שהתנה עמהם: על-מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי תורה" " (רש"י )

3. "כלם תלוים ועומדים עד יום הששי, הוא ששי בסיון (שביום ו' בסיון שקבלו ישראל התורה נתחזקו כל יצירת בראשית, ונחשב כאילו נברא העולם עתה; וזהו יום הששי בה"א שאותו יום ו' בסיון) המוכן למתן תורה"(רש"י ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-06-18.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סוף היום השישי


קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-01-31