ביאור:בראשית א כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית א כד: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ'; וַיְהִי כֵן."

תרגום ויקיטקסט: ואלהים אמר: 'תוציא הארץ נפשות חיות ממינים שונים - בהמות, רמשים וחיות-יבשה ממינים שונים; ועולם החי נוצר והיה כן (יציב).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א כד.

בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ, חַיְתוֹ אֶרֶץ - מה ההבדל?[עריכה]

הפסוק מתאר בעלי-חיים משלושה סוגים: בְּהֵמָה, רֶמֶשׂ, וחַיְתוֹ אֶרֶץ. מה מציינים סוגים אלה?

1. "בְּהֵמָה - הם המינים האוכלים עֵשֶׂב... וְחַיְתוֹ אֶרֶץ - אוכלי הבשר... וָרֶמֶשׂ - ... נמוכים ורומשים עַל הָאָרֶץ, נראין כאילו נגררין... שדריכתם באדמה בכל גופם" (רמב"ן). לפי זה, הרמשים מייצגים את קבוצת הזוחלים. כיוון שהעופות והדגים נזכרו כבר ביום החמישי, נראה שהבהמות והחיות מייצגות את מחלקת היונקים: הבהמות מייצגות את היונקים הצמחוניים והחיות את היונקים הטורפים.

2. "הבדל חיה מבהמה אינו כמו שכתב הרמב"ן ז"ל... שהרי צבי אינו אוכל בשר [ונקרא חיה], כדאיתא בבבא קמא יט ב: "חיה בשר אורחיה הוא?... איבעית אימא: בטביא". ומין כלב, פליגי תנאי במסכת כלאים אם הוא מין חיה או בהמה, ואין אוכל בשר יותר ממנו. אלא ההבדל הוא, שהחיה בטבע פראי, אם לא שעושים אותו לבן תרבות בגידולו והרגלו לשנות טבעו; ובהמה להיפך, בטבע היא בייתי, אם לא שגדילה ביער והרגלה שינה טבעה להיות פראי" (העמק דבר). לפי זה, חלוקת עולם החי היא מנקודת מבטו של האדם: הבהמות מייצגות את בעלי-החיים המבוייתים והחיות את בעלי-החיים הפראיים.

מה זה חַיְתוֹ?[עריכה]

חַיְתוֹ - כמו חַיַּת-, בתוספת "ניקוד סופי". בערבית ספרותית מקובל להוסיף ניקוד לאות הסופית של כל מילה, בהתאם לתפקיד התחבירי שלה. בעברית, ניקוד סופי אינו מקובל, אולם בעברית המקראית מופיע לפעמים ניקוד סופי, למשל:

  • (במדבר כד ג): "נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר" - במקום בן בעור;
  • (תהלים קכג א): "אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" - במקום היושב בשמיים;

ועוד.