ביאור:בראשית א כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית א כב: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ'."

תרגום ויקיטקסט: ואלהים בירך את יצוריו ואמר: פרו (הולידו 'פירות', ולדות דומים לכם) ורבו (היו רַבִּים במספרכם); ויצורי המים ימלאו את המים בימים, והעופות יתרבו בארץ.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א כב.

למה גם פְּרוּ וגם רְבוּ?[עריכה]

הפועל פְּרוּ - משורש המילה פְּרִי - מציין יצירת ולד הדומה להוריו.

הפועל רְבוּ - משורש המילה הַרְבֵּה - מציין גידול במספר הפרטים.

הברכה "פרו" לבדה יכלה להתקיים בהולדת ולד אחד לכל זוג; הברכה הכפולה "פרו ורבו" עניינה שכל זוג יוליד כמה ולדות, כך שהאוכלוסיה תגדל.

למה נאמר "פרו ורבו" ליצורי-המים ולאדם אבל לא לבהמות?[עריכה]

הסבר דרשני יפה נמצא בכלי יקר על בראשית א כ. בפרשה ישנן שלוש רמות של ברכה:

  • ברכה כפולה - פרו ורבו - נאמרה לדגים ולאדם;
  • ברכה יחידה - ירב - נאמרה לעופות;
  • לא נאמרה ברכה - לבהמות.

והסיבה, שהדגים הם משל לצדיקים, העופות הם משל לבינוניים, והבהמות הן משל לרשעים; ראו כלי יקר על בראשית א כ.

למה רק ליצורי-המים נאמר וּמִלְאוּ?[עריכה]

ליצורי המים נאמר ומלאו את המים בימים, אבל לעופות לא נאמר "ומלאו את הארץ" אלא רק והעוף ירב בארץ. מדוע? - כי הברכה ומלאו את הארץ שמורה לאדם; ראו בראשית א כח.