ביאור:בראשית א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית א ג: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים 'יְהִי אוֹר!' וַיְהִי אוֹר."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ג.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים - מה משמעות האמירה?[עריכה]

בפסוק זה אלהים "מדבר" בפעם הראשונה בתנ"ך. מדוע הוא צריך להגיד "יהי אור" במקום פשוט לעשות?

1. "ויאמר" הוא אופן פיוטי להגיד שאלהים רצה שכך יהיה הדבר, וכך אכן עשה: "מלת "אמירה" בכאן להורות על החפץ, כדרך מה תאמר נפשך ואעשה לך (ש"א כ ד), מה תרצה ותחפוץ, וכן ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר ה' (להלן כד נא), כאשר רצה. כי כן הוא הרצון לפניו" (רמב"ן) (וכן רס"ג, מובא בפירוש אבן עזרא).

- אולם "אילו היה כן, היה ראוי "להיות אור"" (אבן עזרא).

2. "ויאמר" הוא "כינוי על המעשה שלא היה ביגיעה, ועל דרך משל מלך ומשרתיו" (אבן עזרא). וכן (תהלים לג ו): "בדבר ה' שמים נעשו", (תהלים קמח ה): "כי הוא צוה ונבראו".

יְהִי אוֹר - איך היה אור בלי שמש?[עריכה]

השמש נוצרה ביום הרביעי, אז איך היה אור ביום הראשון?

בעבר היה קשה להבין פסוק זה, כי לא ידעו מהו האור, וחשבו שכדי שיהיה אור חייב להיות מקור-אור.

אך בימינו אנו יודעים, שהאור הוא קרינה אלקטרומגנטית, שהיא בסה"כ שטף של חלקיקים - פוטונים. היקום שלנו מלא בפוטונים שאין להם שום מקור נראה לעין - קרינת הרקע הקוסמית; המדענים המאמינים בתיאוריית המפץ הגדול אומרים, שקרינה זו נוצרה בזמן בריאת היקום, והיא קיימת עד היום.

אך אין צורך לקבל את תיאוריית המפץ הגדול כדי לפרש את הפסוק; לענייננו מספיק שנדע, שיכולים להיות פוטונים שאין להם מקור נוכחי. כמו שה' יצר את כל שאר הגופים בעולם, כך הוא יצר גם את הפוטונים, ולשם כך כמובן לא היה לו צורך בשמש או בכל מקור-אור אחר.

הסברנו איך היה אור בלי מקור-אור; עכשיו ננסה להסביר מדוע נברא אור בלי מקור אור - מה המשמעות של בריאה זו?

1. העולם הפיסיקלי שלנו מחולק לחומר ולאנרגיה; ייתכן שבריאת האור ביום הראשון מסמלת את בריאת האנרגיה, בדומה לתיאוריית המפץ הגדול (ע"פ נתן אביעזר, "בראשית ברא"). אנרגיה זו הפכה את ה"תֹהוּ וָבֹהוּ" לחומרים הבסיסיים המרכיבים את הטבלה המחזורית, ואת החומרים המורכבים מהחומרים הבסיסיים, וכך החומרים נשלחו לחלל לפעול לפי חוקי הטבע שיצר אלוהים (אילן סנדובסקי).

2. הקרינה האלקטרומגנטית קשורה קשר הדוק לאחד משלושת הכוחות הפיסיקליים המוכרים בימינו - הכוח האלקטרומגנטי; ייתכן שבריאת האור למעשה מייצגת את בריאת כוח זה. לפי זה, ביום הראשון ברא ה' את הכוח האלקטרומגנטי ואת הקרינה האלקטרומגנטית, וביום הרביעי ברא ה' את השמש, המפיקה קרינה מסוג זה.

3. לפי חכמי המדרש, האור הראשון היה אור אלהי, וה' גנז אותו לצדיקים לעתיד לבוא (ראו רש"י והמדרשים) . רוב האנשים צריכים לראות לראות גוף מוחשי בשמיים כדי להבין מאיפה בא האור, אבל לצדיקים יש אמונה כה גדולה, שהם יכולים להסתדר גם בלי גוף מוחשי, הם יודעים שכל האור בא מה'. האור הוא משל לגאולה: רוב האנשים צריכים לראות אמצעי מוחשי שמביא את הגאולה, אבל הצדיקים יודעים שהגאולה באה מה' ואין לו צורך באמצעים מוחשיים. וכך נאמר בנבואת הגאולה על העתיד: (ישעיהו ס יט): "לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ; וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ... ועמך כולם צדיקים, לעוֹלָם ירשו ארץ...".

ודומה לזה פירש ספורנו: "יהי אור. הוא אור שבעת הימים שהיה לצרך המתהוים בלתי זרע, והוא יהיה לעתיד כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שיהיה אז לצרך מה שעתידה להוציא גלוסקאות וכלי מילת שלא מכח הזרע." (ספורנו)

ראו גם: מדוע ה' סיפר לנו על בריאת האור, אם בימינו אנחנו מקבלים אור רק מן השמש?


וַיְהִי אוֹר - מדוע לא נאמר "ויהי כן" כמו בשאר חלקי הבריאה?[עריכה]

"לא אמר "ויהי כן", כאמור בשאר הימים, לפי שלא עמד האור בתכונה הזאת כל הימים כשאר מעשה בראשית. ויש לרבותינו בזה מדרש בסוד נעלם." (רמב"ן)

הפסוק בספרות המודרנית[עריכה]

מקורות[עריכה]