ביאור:בראשית א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר.
-- בראשית א, ג

פרשנות הראשונים[עריכה]

הרמב"ן מציין שלא נאמר בפסוק זה "ויהי כן" כמו שכתוב בשאר הימים, בגלל שהאור לא המשיך להתקיים באותה צורה שהוא נברא בה. זאת מאחר שביום השני ישנו אור עוד לפני שיש שמש! הספורנו מקשר את אותו אור לאור גנוז המופיע אצל חז"ל ובקבלה, שמובטח לאחרית הימים.


פירושים מודרניים ועצמאיים[עריכה]

שאלה קשה בפסוק הוא למהותו של האור, שנראה שנברא ללא שמש. בפסוק זה אלוקים "מדבר" בפעם הראשונה בתנ"ך, ולא ברור מדוע הוא צריך להגיד "יהי אור" במקום פשוט לעשות. הפרשנות הקלה היא שמדובר בצורה פיוטית להגיד שאלוקים רצה שכך יהיה הדבר, וכך אכן הוא עשה. האבן עזרא מתייחס לדעתו של רס"ג בנושא זה.

מקבילות במקרא[עריכה]

בריאת האור דומה לבריאת השמש והירח בפסוק יד, ביום הרביעי.

האור העולמי היה קיים הרבה לפני מערכת השמש. האור הראשוני הוא בעל אנרגיה הרבה יותר רחבה מהשמש, ובעל עוצמה גבוהה יותר. אנרגיה זו הפכה את ה"תֹהוּ וָבֹהוּ" לחומרים הבסיסיים המרכיבים את הטבלה המחזורית, ואת החומרים המורכבים מהחומרים הבסיסיים, וכך החומרים נשלחו לחלל לפעול לפי חוקי הטבע שיצר אלוהים.
האור שנברא ביום הרביעי הינו מחוץ לסדר ההגיוני, כי לא יתכן שעל כדור הארץ יהיו מים לא קפואים וצמחים ללא אור השמש. מכאן, או שהסדר הוא לא נכון, או שהצמחים נוצרו בתחילה על ארץ אחרת מחוץ למערכת השמש.

מקורות[עריכה]