ביאור:בראשית א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א יא.


חלוקת עולם הצומח בתורה[עריכה]

מדע הבוטניקה בימינו מכיר מאות אלפי מינים שונים של צמחים. כדי להקל על הלמידה והמחקר הבוטניים, פותחו מספר שיטות לסיווג הצמחים לפי משפחות. אין שיטה אחת "נכונה" - הבחירה בין השיטות היא עניין של נוחות.

גם בתורה ניתן למצוא חלוקה של עולם הצומח לקבוצות - בפרשת בריאת העולם. החלוקה נזכרת פעמיים:

ביום השלישי,  (בראשית א יא): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ; וַיְהִי כֵן.   וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב".

וביום השישי, בראשית א כט-ל: " "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ" "זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ" "זֹרֵעַ זָרַע; לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.   וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת כָל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה; וַיְהִי כֵן" ".

1. ביום השלישי נזכרו שלושה מושגים: דשא, עשב, עץ.  ניתן לפרש שהמושגים האלה מציינים חלוקה של עולם הצומח לשלושה חלקים. חלוקה זו דומה (אם כי לא זהה) לחלוקה הבוטנית המקובלת בין חסרי זרע, חשופי זרע ומכוסי זרע:

  • דשא הם הצמחים ללא זרע (כך כנראה הבינו רמב"ן, שד"ל והעמק דבר) - המתרבים ע"י נבגים, כגון הפטריות, הטחבים והשרכים.
  • עשב מזריע זרע הם הצמחים בעלי זרע אך ללא פרי: תת-מערכת חשופי-הזרע.
  • עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו הם הצמחים בעלי זרע ופרי: תת-מערכת מכוסי-הזרע.

ביום השישי, עולם הצומח התחלק בין האדם לבין החיות (ראו מזון האדם ומזון החיות לפני המבול ) : האדם קיבל את הצמחים המפותחים יותר - בעלי הזרע - העשב והעץ; והחיות קיבלו את הצמחים הירודים יותר - חסרי הזרע -  הירק-עשב המקביל לדשא.

2. אולם יש מפרשים שהמושג דשא שנזכר ביום השלישי הוא כינוי כללי לצמח (כך כנראה הבין רש"י. וראו גם פירושי קאסוטו ורש"ר הירש) , והמשפט תדשא הארץ דשא משמעו: תתכסה הארץ בצמחיה. זהו משפט כללי שיש לו שני פרטים: עשב ו עץ.  חלוקה זו מקבילה לחלוקה ההלכתית המקובלת בין "פרי האדמה" לבין "פרי העץ" :

  • עשב מזריע זרע הוא פרי האדמה;
  • עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו הוא פרי העץ.

ביום השישי,עולם הצומח התחלק בין האדם לבין החיות (ראו מזון האדם ומזון החיות לפני המבול ): האדם קיבל את הזרעים של העשבים ואת הפירות של העצים, והחיות קיבלו את ירק עשב - את החלקים הירוקים של העשבים - העלים והגבעולים.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חלוקת עולם הצומח בתורה


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-10-11.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/botanics