ביאור:בראשית א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית א יב: "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא, עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א יב.

וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב[עריכה]

כל מיני הצמחים הם טובים בעיני ה', ולכן ראוי לשמור עליהם, לא להזיק לצומח ובמיוחד לא לגרום להכחדה של מין ממיני הצומח; ראו ביאור:וירא אלהים כי טוב.