ביאור:בראשית א ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית א ה: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר 'יוֹם', וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא 'לָיְלָה'. וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי בֹקֶר; יוֹם אֶחָד"

תרגום ויקיטקסט: - ואלהים קרא לאור בשם יום וציווה עליו לפעול בזמן היום, וקרא לחושך בשם לילה וציווה עליו לפעול בזמן הלילה.     ובתחילת היום היה ערבוב בין החושך לאור ובסופו היתה בקרה והבדלה ביניהם; זה היה יום אחד של בריאה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ה.


וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם - מה משמעות הקריאה?[עריכה]

בפסוק הקודם נאמר שה' הבדיל בין האור לבין החושך, והפסוק שלנו מתאר איך בדיוק נעשתה הבדלה זו:

1. ההבדלה נעשית ע"י נתינת שמות שונים - לאור ניתן השם יום ולחושך ניתן השם לילה : "למאיר ובא (משעה שמתחיל להאיר) קראו יום" (בבלי פסחים ב ורש"י) . לפי זה ויקרא = נתן שם.

2. ההבדלה נעשית ע"י קביעת זמנים שונים: האור נצטווה לפעול בזמן היום החושך נצטווה לפעול בזמן הלילה: "קרא ה' לאור וציווהו לשמש ביום, וקרא ה' לחושך וציווהו לשמש בלילה" (בבלי פסחים ב ורש"י; ראו משמעות המילה אור בתלמוד). לפי זה ויקרא = ציווה, "כמלך שקרא לעבדו שיבוא לפניו" (רש"י שם) .

לדיון נוסף במשמעות הקריאה בפרשה, ראו ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם.

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר - מה הם ערב ובוקר?[עריכה]

המפרשים פירשו ביטוי זה בדרכים שונות. כיוון שהביטוי "ויהי ערב ויהי בוקר" חוזר לאחר כל אחד מששת ימי הבריאה, נראה שיש לו חשיבות רבה והוא מבטא את העקרון היסודי של הבריאה שהוא הבדלה , או במונחים מדעיים: הקטנת האנטרופיה .  לפירוט ראו ביאור:ויהי ערב ויהי בוקר.

יוֹם אֶחָד - מדוע לא "יום ראשון"?[עריכה]

1. "לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו, שלא נבראו המלאכים עד יום שני" (רש"י ע"פ בראשית רבה)

2. "וטעם יום אחד. הוא על תנועת הגלגל ויש סוד לדרש שיתא אלפי" (אבן עזרא) .

3. "ועל דרך הפשט לא יתכן לומר "יום ראשון", בעבור שעדיין לא נעשה השני, כי הראשון קודם לשני במנין או במעלה, אבל שניהם נמצאים, וה"אחד" לא יורה על שני" (רמב"ן) .

4. " "מה שלא נאמר יום ראשון, לפי שאמרו רז"ל (ברכות יא: ועיין מהרש"א) מזכירין מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. להוציא מלב המינים האומרים שמהתחלה אחת לא יצאו שני הפכים, ועל כן גזרו אומר מי שברא אור לא ברא חשך, על כן אמר ויהי ערב ויהי בקר דהיינו לילה ויום, אע"פ שנראין הפכין, מ"מ שניהם יום אחד, יומו של אחד , כי אל אחד ברא לשניהם. ופירוש זה מחוור יותר מן פירש"י שפי' שבא להורות שהיה הקב"ה אחד שלא נבראו המלאכים עד יום שני, כי מלאכים לא נזכרו כאן ומה ענין זה למאמר ויהי ערב ויהי בקר?" " (כלי יקר) .

5. תשובות נוספות ראו בפירוש אברבנאל.



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:סוף היום הראשון


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.


קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-01-05