ביאור:בראשית א ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית א ז: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ; וַיְהִי כֵן"

תרגום ויקיטקסט: ה' עשה את הרקיע (האטמוספירה), ובאמצעותו ה' הבדיל בין המים אשר מתחת לרקיע (שכיסו את הארץ) ובין המים אשר מעל הרקיע (שריחפו בחלל סביב הארץ); והרקיע היה כן (יציב).


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א ז.


הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ - מה הם?[עריכה]

הרקיע הוא האטמוספירה, השכבה המרוקעת החוצצת בין הארץ לבין החלל החיצון (ראו ביאור:רקיע השמים).
המים אשר מתחת לרקיע הם המים שאנחנו מכירים - המכסים את הארץ.
אבל מה הם המים אשר מעל לרקיע?

לשון הפסוק מוכיחה שאין הכוונה למים השוכבים על האטמוספירה ומכסים אותה, אלא למים המרחפים בחלל מחוץ לאטמוספירה: "'על הרקיע' לא נאמר אלא מעל לרקיע, לפי שהן תלויין באויר" (רש"י). אבל איפה יש מים המרחפים בחלל מחוץ לאטמוספירה? כמה פירושים:

1. בחלל מרחפים אלפי כוכבי-שביט, והם עשויים ברובם קֶרַח, שהוא מים קפואים (הרב זמיר כהן ע"פ פרופ' נתן אביעזר). המים שבכוכבי-השביט הללו רבים אף יותר מהמים שעל כדור-הארץ.

- אולם, רוב כוכבי-השביט הללו אינם ניתנים לצפיה בלי טלסקופים. לעומת זאת, המים אשר מעל השמים נזכרו גם ב(תהלים קמח ד): "הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם", ומסתבר שהכוונה לדברים שכל אדם יכול לראות - כמו הכוכבים והחיות ושאר הדברים הנזכרים באותו פרק.

2. היום אכן לא רואים מים מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, אבל ישנו כוכב שכן - שבתאי - שמחוץ לאטמוספירה שלו יש מים: טבעות שבתאי מורכבות ברובן מקֶרַח. ייתכן שבתקופות קדומות היו טבעות כאלו גם לכדור-הארץ. הטבעות היו יפות ומרשימות ולכן נזכרו גם בתהלים.

אם כך, מדוע עכשיו אין טבעות לכדור הארץ? --- כפי שמסופר בהמשך ספר בראשית, בעת המבול חלק מהמים העליונים נמסו ונפלו על הארץ; ייתכן שבמשך השנים, גם שאר המים העליונים התפזרו בחלל, ולפיכך בימינו המים העליונים נראים רק בטלסקופ.

וַיְהִי כֵן - למה נאמר?[עריכה]

1. "וטעם ויהי כן דבק עם הבא אחריו כאשר היה כן קראו שמים" (אבן עזרא)

2. "ולמה הוסיף "וַיְהִי-כֵן" אבל הוא לומר שהיה כן תמיד כל ימי עולם ורבי אברהם פירש כי הוא דבק עם הבא אחריו כאשר היה כן קרא לָרָקִיעַ שָׁמָיִם ואינו נכון" (רמב"ן)

3. "ומלת כן משמעו גם לשון יסוד ובסיס, כמו (משלי יא יט): "כן צדקה לחיים"." (העמק דבר על בראשית א ג. תודה לאתר פש)


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המים אשר מעל לרקיע

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2017-10-09.


קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-01-07