ביאור:בראשית א י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית א י: "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה 'אֶרֶץ', וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא 'יַמִּים'; וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב."

תרגום ויקיטקסט: - ואלהים קרא לאיזור היבש של העולם בשם ארץ, וקרא לאיזור שבו נקוו (נאספו) המים בשם ימים.     ואלהים ראה שההפרדה הזאת בין יבשה לבין מים היא טובה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית א י.


וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ - הרי הארץ כבר נזכרה בפסוקים א-ב?![עריכה]

1. בפסוק ב הביטוי ארץ מציין את הכלל - כל כדור-הארץ עם כל החומרים שהיו בו כולל המים. בפסוק בפסוק שלנו נאמר שה' הבדיל לטובה חלק מסויים של הארץ - החלק היבש שלה (היבשה) - וקרא לחלק זה בשם של הכלל ארץ, כי "כי אמנם זה החלק היה עקר המכוון מכלם, כאמרו (ישעיהו מה יח): "לשבת יצרה"" (ספורנו), "כי בעבורה נבראו, שתהיה ישוב לאדם, שאין בתחתונים מכיר בוראו זולתו" (רמב"ן). וייתכן שהשורש "ארצ" קשור לשורש "רצה" והוא מבטא את הרצון האלהי.

פירוש זה משתלב ברעיון הכללי של פרשת הבריאה שהוא ההבדלה בין טוב לפחות טוב: ה' ראה שהאור טוב והבדיל אותו מהחושך (פסוק ד), ראה שהיבשה טובה והבדיל אותה מהים אותו מהחושך (פסוק ט), וכו'. הקריאה ממשיכה את ההבדלה ומדגישה את נתינת התפקיד הייחודי לכל אחד מהחלקים הנבדלים; ראו ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם.

למה אֶרֶץ ביחיד ויַמִּים ברבים?[עריכה]

ייתכן שהפסוק רומז שבעבר היתה רק ארץ (יבשת) אחת - פנגיאה.

לעומת זאת, ימים יש הרבה - בנוסף לים המקיף את כל הארץ, יש גם ימות ואגמים בתוך הארץ.

וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב[עריכה]

מה זה "טוב" ומה ההבדל בינו לבין "טוב מאד"? - ראו ביאור:וירא אלהים כי טוב.

ההפרדה הטבעית בין יבשה למים היא טובה בעיני ה', ולכן ראוי לשמור עליה - לא להציף את היבשה ולא לייבש את הים; ראו ביאור:וירא אלהים כי טוב.