ביאור:קריאות ושמות בבריאת העולם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בפרשת בריאת העולם ישנם חמישה דברים שה' קרא להם בשם:

  • (בראשית א ה): "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה"
  • (בראשית א ח): "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם..."
  • (בראשית א י): "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים"

מה משמעות הקריאה? מדוע ה' צריך לקרוא, ומדוע הכתוב צריך לספר לנו על כך? כמה תשובות:

1. מטרת הפסוקים היא להגדיר מושגים המופיעים בדברי ה': "כך כתב משה רבינו: כל מקום שאנו רואים בדברי המקום "יום" ו"לילה", כגון (בראשית ח) "יום ולילה לא ישבותו", הוא האור והחשך שנברא ביום ראשון, קורא אותו הקב"ה בכל מקום "יום" ו"לילה". וכן כל ויקרא אלהים הכתובים בפרשה זו" (רשב"ם) :  כשה' אומר יום/לילה הוא מתכוון לזמן האור/החושך שנבראו ביום הראשון;   כשה' אומר שמים הוא מתכוון לרקיע שנוצר ביום השני;   וכשה' אומר ארץ/ימים הוא מתכוון ליבשה/מקווה-המים שנוצרו ביום השלישי.   וכן ב (במדבר יג טז): "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ", הכתוב מספר לנו על הקריאה כדי שנבין שבכל מקום שמשה אומר "יהושע בן-נון" הוא מתכוון להושע בן-נון.

- אולם, זה עדיין לא מסביר מדוע ה' היה צריך לתת שם שונה לדברים? מדוע למשל לקרוא לאור בשם יום ולא להמשיך להשתמש בשם אור?

  • לגבי הרקיע, הסביר ה"כלי יקר" ש"לא רצה ה' שיקרא בשם רקיע, כי שם זה מורה על הפירוד והמחלוקת, מלשון "וירקעו פחי הזהב", "לרוקע הארץ". כי כל רקיע הוא מסך מבדיל בין שני דברים... ונקרא בשם שמים המורה על השלום, כי שמים נגזר מלשון אש מים שעשו שלום ביניהם ונתחברו ונעשה מהם שמים, והיינו שאמרו רז"ל (אבות ה יז) כל מחלוקת שהיא לשם שמים כו' ר"ל מחלוקת שתכליתו השלום כהוראת שם שמים" (כלי יקר על בראשית א ח) .   אולם אין זה ברור שהרקיע מורה על פירוד, וגם לא ברור אם רעיון זה מתאים גם לשאר הקריאות בפרשה.

2. קריאת שם חדש מסמלת שליטה. ה' נותן שם חדש לדברים שברא כדי לבטא את שליטתו בהם. "שכן דרך המלכים הממנים אנשים על ביתם, לחדש להם שם" (רשב"ם על בראשית א ה) ;  "נראין דברי קליריקוס, שאין הקריאה הזאת אלא סימן שררה וממשלה על הדבר, להגיד כי היום והלילה תלוים ברצונו של מקום. וכן שאר קריאות שבמעשה בראשית" ( שד"ל על בראשית א ה ) .  ואכן בפסוקים רבים נתינת שם חדש מבטאת שליטה: (בראשית מא מה): "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ", (מלכים ב כג לד): "וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת אֶלְיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו, וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים"(וכן דברי הימים ב לו ד, (מלכים ב כד יז): "וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו, וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ", (דניאל א ז): "וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת,וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל - בֵּלְטְשַׁאצַּר, וְלַחֲנַנְיָה - שַׁדְרַךְ, וּלְמִישָׁאֵל - מֵישַׁךְ, וְלַעֲזַרְיָה - עֲבֵד נְגוֹ".   ניתן לפרש כך גם את (בראשית ב יט): "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ"( פירוט ). וכן, אחרי שה' אמר לאישה "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך", (בראשית ג כ): "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה, כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי".

- אולם, לא ברור מדוע ה' צריך לבטא את שליטתו בדברים דוממים שהוא עצמו יצר, על-ידי שימוש במוסכמה תרבותית מהעולם האנושי. אם עצם העובדה שה' ברא את האור והחושך אינה מספיקה כדי לשכנע אותנו שהוא שולט בהם, מה תוסיף קריאת השם?

3. הקריאה עניינה ציווי וומתן תפקיד: "קרא ה' לאור וציווהו לשמש ביום, וקרא ה' לחושך וציווהו לשמש בלילה" (בבלי פסחים ב בתרגום לעברית; ראו משמעות המילה אור בתלמוד ) , "כמלך שקרא לעבדו שיבוא לפניו" (רש"י בתלמוד שם) ; "בעבור שהייתה בריאת האור הראשון והפסקו במידה קצובה מכוון להגבלת הזמן ולשער הימים, לכן קרא ית' לאור יום, שנתן לו אותו השם מפאת תכליתו שהוא לעשות יום; ולחושך קרא לילה, שהוא מלשון שלילה, כאילו היא מילה מורכבת 'לא לה', רוצה לומר, שאותה מידה וקצבה והמשך זמנו לא יהיה לה אור, וזה היה תכלית החושך, כדי להפסיק האור, שבהפסקתו ישוערו הימים והבדליהם" (אברבנאל) .

- אולם קשה להסביר לפי זה את שלוש הקריאות הנוספות - לרקיע, ליבשה ולמקוה-המים. יש הסברים בדברי המפרשים אולם הם נשמעים דחוקים:

  • לגבי הרקיע - ה' ציווהו לשאת את המים העליונים: "ויקרא ה' לרקיע ואמר לו שָׂא מַיִם, כדי שיהיה אויר למקום הנבראים... וזולת זה אין מקום ליושבי תבל, עד שקרא לרקיע שיישא [את] המים שהיו מונחים עליו" (אור החיים על בראשית א ח) , או לשקף לנו את פעולות גרמי השמיים, "ויקרא אלהים לרקיע שמים - מפני שפעלות השמימיים יגיעו לנו באמצעותו" (ספורנו על בראשית א ח) .
  • לגבי היבשה - ה' ציווה עליה לעצור והיא התרצתה: "צעק עליה לבל תתפשט עוד, כאומרם ז"ל (חגיגה י"ב.) שאמר לעולמו די. וכיון ששמעה ולא נתפשטה - עוד קראה ארץ, כאמרם ז"ל (ב"ר פ"ה) שעל שם שנתרצית נקראת ארץ" (אור החיים על בראשית א י) .   או להיפך - ה' ציווה עליה לרוץ ולהסתובב סביב השמש: "וכתבו המדקדקים, שנקרא יסוד העפר 'ארץ', לפי שהגלגל רץ וסובב אותה. ואינו נכון אצלי... שארץ הוא מרכז נח, ולמה תכונה בשם מורה על המרוצה, שלא תיפול בה מפני שרץ הגלגל עליה, כי הוא היה ראוי שייקרא ארץ, לא המרכז הנח שעליה תסבוב!" (אברבנאל על בראשית א י; ראו ארץ = גוף שרץ ומסתובב ) .   או: ה' ציווה עליה לאפשר לבני-האדם להתיישב עליה, וזו מטרת בריאת הארץ כולה: "ויקרא אלהים ליבשה ארץ - יאמר כי שמה הראוי לה "יבשה", כי בהפרד המים מן העפר היא יבשה, אבל יקרא אותה ארץ כשם כלל היסודות הנבראים בראשון. והטעם, כי בעבורה נבראו, שתהיה ישוב לאדם, שאין בתחתונים מכיר בוראו זולתו" (רמב"ן) .
  • לגבי מקוה-המים - יש לפרש שה' ציווה עליו לאגור את המים. ועל-דרך הדרש: "קראו ה' ים, שהיו"ד רמז ליבשה והמ"ם למים בראשי-תיבות, להודיע שכל המים אשר איתנו יש בהם חלקים מהיבשה מתערבים בהם" (אברבנאל) .

4. הקריאה עניינה נתינת צורה וקביעת גבול; שילוב של מתן-שם ושל ציווי, כמלך הקורא לעבדו ונותן לו תפקיד מוגדר ומגביל בכך את סמכותו: "ענין קריאה באלו בכאן היא ההבדלה המוגבלת בהם כשלבשו צורתם. וכך אמרו (בראשית רבה ג ו) יום יהא תחומך, ולילה יהא תחומך" (רמב"ן על בראשית א ה) . בפרט:

  • האור והחושך הם ישויות ללא גבולות;    היום והלילה מגבילים אותם בזמן.
  • היבשה והמים הם ישויות ללא גבולות;    הארצות והימים מגבילים אותם במקום.  
פירוש זה משתלב ברעיון הכללי של פרשת הבריאה שהוא ההבדלה בין טוב לפחות טוב: ה' ראה שהאור טוב והבדיל אותו מהחושך, ראה שהיבשה טובה והבדיל אותה מהים; הקריאה מדגישה את ההבדלה הזאת.
  • אולם את הרקיע קשה יותר להסביר לפי זה, שכן הרקיע (האטמוספירה) מוגבל ושטוח ודווקא השמים הם ללא גבולות.

פירושים נוספים[עריכה]

5. יש שפירשו שהפסוקים נועדו להבחין בין כמה עצמים שונים שנקראו באותו שם, לדוגמה, שני עצמים שונים שנקראו " חושך " (רמב"ם מורה נבוכים ב ל, רלב"ג, ר"ן) ;

  • אולם אברבנאל דחה דעה זו וכתב: "ואין כן דעתי, כי הנה החושך שנזכר למעלה והחושך שנזכר פה עניין שניהם אחד הוא, שהוא העדר אור, ושאר הדעות בחושך הם חושך ולא אור... וגם לא יסבול הכלל ההוא אמרו ולמקוה המים קרא ימים, כי הנה... אין ספק שהמים הם עצמם המים שבימים, ומה השיתוף אשר יש בהם הנה?".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירוש בראשית א4 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-09-20.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/qrajm