ביאור:לא על השמש לבדה יחיה העולם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


תגובה ל: ביאור:בראשית א שנכתבה ב14:34:43  12.04.2005

ביום הרביעי ברא ה' את המאורות, ונתן להם שלושה תפקידים (בראשית א יד-טו): " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם:

""

  • " לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה;"
"וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים." ""
"וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ;" ""

"וַיְהִי-כֵן. " "

אך רוב התפקידים האלה כבר התמלאו לפני-כן על-ידי האור:

  • כבר ביום הראשון, ה' הבדיל בין האור לבין החושך, וקרא לאור יום ולחושך קרא לילה;
  • כבר מהיום הראשון, היו זמנים והיו ימים (כנראה האור שנברא ביום הראשון הופיע ונעלם לסירוגין, כמו שנאמר - "ויהי ערב ויהי בוקר");
  • כבר מהיום הראשון היה אור, וכבר מהיום השלישי היה חום (שהרי ביום השלישי המים נמסו ונקוו אל הים , ולאחר מכן נוצרו הצמחים).

אם כך, מדוע היה צורך במאורות?

יש אומרים שהתפקיד העיקרי של המאורות היה לסמן את חילופי החודשים והשנים - אך בפסוקים שקראנו למעלה מפורטים עוד תפקידים רבים נוספים של המאורות - לשם מה נזכרו תפקידים אלה?

אין לי תשובה לשאלה זו, אך נראה לי שיש לשאול את השאלה ההפוכה.

בימינו, חילופי הימים והעונות, וגם האור והחום, מגיעים אלינו מן המאורות. ניתן להניח, שה' תכנן מראש שכך יהיה. אם כך, מדוע הוא ברא את האור ביום הראשון? מדוע לא ברא את המאורות ביום הראשון, ובכך "חוסך" יום שלם?

ניתן לפרש, שביום הראשון נבראה הקרינה האלקטרומגנטית, ואולי אפילו הכוח האלקטרומגנטי שקשור אליה ; לקרינה האלקטרומגנטית יש חשיבות בכל חלקי היקום ולא רק במערכת השמש, ולכן היה ראוי לברוא אותה לפני שנבראו המאורות "שלנו".

אך מדוע ה' סיפר לבני ישראל על הקרינה הזאת - והרי בני ישראל לא הכירו קרינה אלקטרומגנטית מחוץ למערכת השמש? מדוע היו צריכים לדעת, שה' ברא קודם את האור, ורק אחר-כך את השמש?

במשך תקופות ארוכות בהסטוריה היה מקובל לעבוד את השמש, אנשים חשבו שהשמש היא מקור האור היחיד האפשרי. לכן ה' רצה ללמדנו שלא תמיד זה היה כך - בעבר היה אור בלי שמש, וכך יהיה גם בעתיד (ישעיהו ס). וכמו שה' נתן לנו מן במדבר כדי ללמדנו ש"לא על הלחם לבדו יחיה האדם" (למרות שבדרך-כלל צריך לאכול לחם כדי לחיות), כך ה' לימד אותנו מה היה לפני בריאת השמש, כדי שנדע ש"לא על השמש לבדה יחיה האדם" (למרות שבדרך-כלל צריך אור-שמש כדי לחיות).

וכדברי שד"ל : " "וכל זה להודיע, כי השמש וכל צבא השמים אינם אלא משרתיו עושי רצונו" ".

התכלית קודמת לאמצעים / דוד אקסלרוד [עריכה]

קודם נברא אור אשר בקע ממקור לא ידוע, אחר כך האור קיבל שם "יום" והחושך (העדר אור) קיבל שם "לילה". "יום" ו"לילה" אלו התחלפו מסיבה לא ידועה. רק ב"יום" רביעי נבראה סיבה לכל אלה. תהי המשמעות המעשית של זה אשר תהי, על כל פנים, קודם נבראה התכלית ורק אחר כך הכלים ליישומה . לנו זה פלא, כי אנו לא יכולים לדמיין יצירה בלי אמצעים. ועד כדי כך אנו שקועים במגבלה זו, שלרוב התכלית נקבעת בהתאם לאמצעים. אכן יש לנו מגבלה להתאים אמצעים לכל תכלית, אבל הניסיון להתאים תכלית לאמצעים יגרום בהכרח לשיבוש של התכלית.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-01-1415