לדלג לתוכן

רש"י על דניאל ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עבד וגו'" - מלאה לבו לעשות צלם של זהב

"פתיה אמין שית אקימה וגו'" - אם אין עביו אלא שש היאך יכול לעמוד בגובה אמין שתין אמר רב ביבי מעמידין אותו ונופל עד שהביאו כל זהב של ירושלים ושפכו דימוס על רגליו לקיים מה שנאמר (יחזקאל ז) וזהבם לנידה יהיה

"בבקעת דורא" - שם מקום

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאחשדרפניא" - דוכסין

"פחותא" - שלטונין

"אדרגזריא גדבריא וגו'" - כולם שם עכו"ם הם

"לחנוכת צלמא" - תחלת עבודותיו

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכרוזא קרא בחיל" - הכרוז יוצא בכח גדול "לכון אמרין עממיא" - לכם כל העמים והלשונות אומרים מכרוז מצות המלך במשלחת המלך

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא" - קול הקרן שורקת כמו (זכריה י) אשרקה להם ואקבצם

"קתרוס סבכא וגו'" - כולם כלי זמר הם

"זני זמרא" - מיני זמר למינו ת"א לזנוהי

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אתון נורא" - גומא שעושין לשרוף בה אבנים לסיד והוא כבשן שבכל המקרא

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל קבל דנה" - כל עומת זו שנזהרו במצות המלך על כך "בה זמנא" - בו בזמן שישמעו קול הזמר שהוא לסימן שיבואו המשתחוים להשתחוות נפלין כל עממיא וגו'

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל קבל דנה" - כל עומת זו שראו שונאיהם שיש שעה להלשין עליהם "קריבו גוברין כשדאין ואכלו קרצהון" - הלשינו עליהם לא תלך רכיל (ויקרא יט) מתרגמינן ולא תיכול קורצין ואומר אני שכן היתה דת של הולכי רכיל לאכול לגימא במקום שמלשינין שם והוא סימן קיום דברים שמאותה שעה יש עליהם לברר דבריהם ולאמת לשון הרע שאמרו ואותה סעודה נקראת אכילת קורצין לשון קורץ בעיניו (משלי ו) שהוא לסימן לשון הרע

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ענו ואמרין" - צוחו כל עניה שבמקרא לשון קול רם הוא

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמת טעם" - גזרת דבר

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איתי" - יש

"יהודאין" - משבט יהודה

"אלך" - אלה

"לא שמו עלך מלכא טעם" - לא חשו לתת עצה לעצמן לחוש על גזרותיך

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר להיתיה" - צוה להביא "היתיו" - הובאו

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצדא" - שמא גזרותי צדו ושממה ודבר רק היא בעיניכם אתם שדרך מישך ועבד נגו אשר לאלוהי אינכם עובדים ה"א של הצדא משמשת בלשון תמיהה "די הקמת" - שהקמתי

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כען הן איתיכון עתידין" - עתה הנכם עתידים על כרחכם לקבל זו עליכם

"והן לא תסגדון" - ואם לא תשתחוו תהיו מושלכים

"לגו" - לתוך

"ומן הוא אלה" - ומי הוא שום אלוה שיציל אתכם מידי

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למלכא נבוכדנצר" - למה הוזכר שמו אלא כך אמרו לו אם לקבל עלינו גזירתך לתת מסין וארנוניות וגולגליות אתה מלך עלינו אם לכפור בהקב"ה נבוכדנצר שפל אנשים בעינינו ובזוי עם אתה "לא חשחין אנחנא" - לא חוששין אנו על זאת ליטול עצה מה להשיבך כי המענה מוכן ושגור בפינו

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יכיל לשזבותנא" - יכול להצילנו מכל צרה "מן אתון נורא ומן ידך מלכא ישזיב" - מן הכבשן ומן ידך יציל

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והן לא" - ואם לא יחפוץ להציל גופינו ידיע להוי לך

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התמלי חמא" - נתמלא חמה

"וצלם אנפוהי אשתני" - ופרצוף פניו נשתנו

"למזא לאתונא" - להצית לכבשן האש ולחממו

"חד שבעה על די חזה למזיה" - על אחת שבע פעמים ששיערוהו עד כדי הסיקו וכאילו יבעירוהו ז' שיעורין כמוהו

"למזיה" - להסיקו

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולגבורין גברי חיל די בחיליה" - ולאנשים גבורי כח אשר בחילו "אמר לכפתה" - צוה לאסור אותם שראה מתחזקים לענותו קשות ואמר גבורים הם אלו וצוה לגבורים אשר בחילו לאסור אותם

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גובריא אלך" - אנשים אלו

"כפיתו בסרבליהון" - נתקשרו בבגדי מעטפותן

"פטשיהון וכרבלתהון" - מיני מלבוש מלכות שהיה להם ואע"פ שהיו יוצאין לידון לפני נבוכדנצר דיני מיתה לא שנו בגדיהם להשפיל את גדולתם מכאן למדו חכמים שאפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם מן השררה שהוחזק בה

"וכרבלתהון" - יש לו דוגמא (בדברי הימים א' טו) ודוד מכורבל

"ורמיו לגו אתון נורא" - והושלכו לתוך כבשן בוערה

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל קבל דנה" - כל עומת זאת אשר מצות המלך היתה עזה

"ואתונא אזה יתירא" - והכבשן הוסק מאד

"גובריא אלך" - אלו האנשים הגבורים אשר קשרו את חנניה מישאל ועזריה והשליכום לכבשן

"קטיל המון שביבא די נורא" - שרף אותם כח שביב האש

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מכפתין" - קשורין

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תוה" - תמה

"וקם בהתבהלה" - ועמד בבהלה

"ענין ואמרין" - עונים ואומרים למלך

"יציבא מלכא" - אמת דבר המלך

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שרין מהלכין בגו נורא" - מותרין מאסוריהן והולכים בתוך האש

"וחבל לא איתי בהון" - וחבלה לא יש בהם

"ורוה די רביעאה" - ותוארו של רביעי

"דמה לבר אלהין" - דומה למלאך שראיתי בהיותי עם סנחרב כשנשרפו אוכלוסיו שנאמר (ישעיהו לז) ויך במחנה אשור ונבוכדנצר היה שם ונמלט בתוך עשרה שנמלטו מהם

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קרב לתרע אתון נורא" - נגש לשער החצר שהכבשן בתוכה לדבר עמהם ומתחלה היה רואה אותם מרחוק

"פוקו ואתו" - צאו ובאו ולא אמר להם עלו ובואו מכאן למדנו שצף קרקעית הכבשן והשוה לארץ שלא יטרחו לעלות

"באדין נפקין" - אע"פ שבטוחין בנס העשוי להם לא מלאה לבם לזלזל במלכות לצאת שלא ברשות

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומתכנשין אחשדרפניא" - ד' עכו"ם נמנו למעלה באסיפה הראשונה שלא נמנו כאן אדרגזריא דתבריא גדבריא תפתיא הם גבורי החיל אשר הרגם שביב האש בהשליכם את חנניה וחבריו לאור

"חזין לגובריא אלך" - רואין את האנשים האלה חנניה וחבריו

"די לא שלט נורא בגשמהון" - אשר לא שלטה האש בגופם

"גשמהון" - גופן בל' ארמי ויש רבים בזה הספר

"ושער ראשיהון לא התחרך" - שער ראשיהון לא נחרך

"לא שנו" - לא נשתנו ממראיתן

"לא עדת בהון" - לא סרה לתוכם

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ענה נבוכדנצר" - צוח נבוכדנצר

"די התרחיצו עלוהי" - אשר בטחו עליו

"ומלת מלכא שניו" - ומלת המלך שנו שלא לקיימו

"ויהבו גשמהון" - ומסרו גופם

"לאלההון" - זולתי לאלהיהם

פסוק כט

לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שים טעם" - כלומר יושם חק

"די יימר שלו" - אשר יאמר משגה כלומר שום דבר של גנאי

"הדמין" - אברים כלומר ינתחוהו לאברים

"נולי ישתוה" - אשפה יושם

"די יכול להצלה כדנה" - אשר יכול להציל כזאת

פסוק ל

לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצלח" - הצליח והגדיל אותם

פסוק לא

לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבוכדנצר מלכא לכל עממיא" - זה טופס כתב האגרת נבוכדנצר המלך שואל לשלום לכל העמים

פסוק לב

לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפר קדמי להחויה" - טוב לי להגיד