קטגוריה:דניאל ג י

הכשדים באו להזכיר ולוודא מהמלך את הצו שהתפרסם על ידי הכרוז (ביאור:דניאל ג ד).

הם חוששים אולי המלך לא הוציא את הפקודה הזאת, וכך כאשר יציגו את הפקודה בפניו, הוא יכחיש או יתקן אותה.

הם מזכירים למלך מה היתה פקודת הכרוז, וכך הם יהיו בטוחים שזה בדיוק מה שהוא פקד.

הכשדים משתמשים במילות הפקודה, אולם בצורה זאת הם גם מעניקים לו כבוד אלוהים.

• לא נאמר שכאשר הם הופיעו לפני המלך הם נפלו וסגדו לו בפניו. נוצר מצב שהצלם שלו יותר מכובד מהמלך עצמו. האם המוזיקה היא זאת שהעלתה את הצלם לאלוהים, ולמלך באו ללא מוזיקה?
• הפקודה אומרת "דִּי כָל אֱנָשׁ" (שֶׁכָּל אִישׁ), והמילה "איש" מופיעה בזכר יחיד. נוצרות מספר בעיות:

1. האם המלך עצמו חייב לסגוד לצלם הזהב שעשו בשבילו? או שהוא לא נחשב לאיש?
2. האם נשים פטורות או שאסור לנשים לבוא לצלם? כאשר אסתר רצתה שיהיה ברור שנשים כלולות, היא אמרה: "אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ד יא).
3. 'איש', לפי חוקי חמורבי מציין אדם ממעמד עליון, שאינו איש-חופשי ממעמד נמוך, או עבד. האם עבדים ואנשים ממעמד נמוך אינם חייבים לכבד את הצלם, כיוון שאסור להם להתקרב למקום ולשמוע את כלי הנגינה? כך היה בפקודת המן: שרק נכבדי המלך בשער המלך היו חייבים לכרוע בפניו, ולא אחרים שאינם יושבים בשער המלך, ככתוב: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן" (ביאור:אסתר ג ב).