קטגוריה:דניאל ג י
נוסח המקרא
אנתה [אנת] מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס [קתרוס] שבכא פסנתרין וסיפניה [וסופניה] וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא
אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קיתרס [קַתְרוֹס] שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וסיפניה [וְסוּפֹּנְיָה] וְכֹל זְנֵי זְמָרָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא.
אנתה אַ֣נְתְּ מַלְכָּא֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כׇל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרֹקִיתָ֠א קיתרס קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ וסיפניה וְסוּפֹּ֣נְיָ֔ה וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א יִפֵּ֥ל וְיִסְגֻּ֖ד לְצֶ֥לֶם דַּהֲבָֽא׃
אנתה [אַ֣נְתְּ] מַלְכָּ/א֮ שָׂ֣מְתָּ טְּעֵם֒ דִּ֣י כָל־אֱנָ֡שׁ דִּֽי־יִשְׁמַ֡ע קָ֣ל קַרְנָ֣/א מַ֠שְׁרֹקִיתָ/א קיתרס [קַתְר֨וֹס] שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ ו/סיפניה [וְ/סוּפֹּ֣נְיָ֔ה] וְ/כֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑/א יִפֵּ֥ל וְ/יִסְגֻּ֖ד לְ/צֶ֥לֶם דַּהֲבָֽ/א׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"טעם" - ענינו בכל מקום דבר שיש בו ממש הנעשה בטעם ולא דבר של מה בכך
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ח) השאלות (ח - יב) מ"ש שאכלו קורציהן די יהודיא משמע שהלשינו על כל היהודים, והם לא דברו סרה רק על חמו"ע, והשאלה העצומה מדוע לא הלשינו על דניאל שגם הוא לא השתחוה לצלם, ולמה הזכירו מה שמינה אותם על מדינת בבל, ומה שאין עובדים לאלהיו, מה שייך זה לענין השתחוית הצלם:
(ט - יא) "ואמרו למלך, הלא אתה נתת פקודה שכל איש שישמע הכלי זמר מחויב להשתחוות, ומי שלא ישתחוה יפול לכבשן האש," ר"ל שלא הבדלת בין דת לדת:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אַתָּה הַמֶּלֶךְ שַׂמְתָּ צַו, שֶׁכָּל אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים וְהָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר, יִפֹּל וְיִסְגֹּד לְצֶלֶם הַזָּהָב.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג י.
אַתָּה הַמֶּלֶךְ שַׂמְתָּ צַו
הכשדים באו להזכיר ולוודא מהמלך את הצו שהתפרסם על ידי הכרוז (ביאור:דניאל ג ד).
הם חוששים אולי המלך לא הוציא את הפקודה הזאת, וכך כאשר יציגו את הפקודה בפניו, הוא יכחיש או יתקן אותה.
הם מזכירים למלך מה היתה פקודת הכרוז, וכך הם יהיו בטוחים שזה בדיוק מה שהוא פקד.
יִפֹּל וְיִסְגֹּד לְצֶלֶם הַזָּהָב
הכשדים משתמשים במילות הפקודה, אולם בצורה זאת הם גם מעניקים לו כבוד אלוהים.
- לא נאמר שכאשר הם הופיעו לפני המלך הם נפלו וסגדו לו בפניו. נוצר מצב שהצלם שלו יותר מכובד מהמלך עצמו. האם המוזיקה היא זאת שהעלתה את הצלם לאלוהים, ולמלך באו ללא מוזיקה?
- הפקודה אומרת "דִּי כָל אֱנָשׁ" (שֶׁכָּל אִישׁ), והמילה "איש" מופיעה בזכר יחיד. נוצרות מספר בעיות:
- האם המלך עצמו חייב לסגוד לצלם הזהב שעשו בשבילו? או שהוא לא נחשב לאיש?
- האם נשים פטורות או שאסור לנשים לבוא לצלם? כאשר אסתר רצתה שיהיה ברור שנשים כלולות, היא אמרה: "אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ד יא).
- 'איש', לפי חוקי חמורבי מציין אדם ממעמד עליון, שאינו איש-חופשי ממעמד נמוך, או עבד. האם עבדים ואנשים ממעמד נמוך אינם חייבים לכבד את הצלם, כיוון שאסור להם להתקרב למקום ולשמוע את כלי הנגינה? כך היה בפקודת המן: שרק נכבדי המלך בשער המלך היו חייבים לכרוע בפניו, ולא אחרים שאינם יושבים בשער המלך, ככתוב: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן" (ביאור:אסתר ג ב).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג י"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.