קטגוריה:דניאל ג יא
נוסח המקרא
ומן די לא יפל ויסגד יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא
וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא.
וּמַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְיִסְגֻּ֑ד יִתְרְמֵ֕א לְגֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖א יָקִֽדְתָּֽא׃
וּ/מַן־דִּי־לָ֥א יִפֵּ֖ל וְ/יִסְגֻּ֑ד יִתְרְמֵ֕א לְ/גֽוֹא־אַתּ֥וּן נוּרָ֖/א יָקִֽדְתָּֽ/א׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ח) השאלות (ח - יב) מ"ש שאכלו קורציהן די יהודיא משמע שהלשינו על כל היהודים, והם לא דברו סרה רק על חמו"ע, והשאלה העצומה מדוע לא הלשינו על דניאל שגם הוא לא השתחוה לצלם, ולמה הזכירו מה שמינה אותם על מדינת בבל, ומה שאין עובדים לאלהיו, מה שייך זה לענין השתחוית הצלם:
(ט - יא) "ואמרו למלך, הלא אתה נתת פקודה שכל איש שישמע הכלי זמר מחויב להשתחוות, ומי שלא ישתחוה יפול לכבשן האש," ר"ל שלא הבדלת בין דת לדת:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד, יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג יא.
יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת
הכשדים מוודאים ומזכירים למלך את פקודתו ביד הכרוז: "וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד, בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת" (ביאור:דניאל ג ו), אולם הם השמיטו את המילים "בָּהּ בַּשָּׁעָה".
ללא המילים האלה, יש אפשרות להשליך את החוטאים בעתיד, בזמן בלתי מוגדר, אולי לאחר מותם בשיבה טובה, כפי שאלוהים אמר לאדם: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (ביאור:בראשית ב יז), ובסוף אדם לא הומת באותו 'היום' שאלוהים קבע לכדור הארץ את זמנו, אלא מת בשיבה טובה בגיל "תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה" (בראשית ה ה).
במידה מסוימת הם מסתירים מהמלך, שעבדיו (אולי "אַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ" שמונה להרוג את חכמי בבל שלא ידעו לספר את חלום המלך) לא מבצעים את הפקודה במלואה וכדברה.
בהמשך נראה שהמלך ידע מפקודתו וידע שהם השמיטו את המילים ""בָּהּ בַּשָּׁעָה", כאשר הוא חוזר על פקודתו בגוף ראשון, שכללה את המילים האלה, ככתוב: "שֶׁבָּעֵת שֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, ... תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לַצֶּלֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וְאִם לֹא תִּסְגְּדוּ, בָּהּ בַּשָּׁעָה תָּשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת" (ביאור:דניאל ג טו). אולם למרות שהמלך ידע שהוא פקד לשרוף את הפושעים בו במקום ובזמן, בכל זאת הוא לא כעס שאנשיו לא מילאו את פקודתו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג יא"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.