מ"ג דניאל ג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות דניאל


<< · מ"ג דניאל ג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך [עלך] מלכא טעם לאלהיך [לאלהך] לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִיתַי גֻּבְרִין יְהוּדָאיִן דִּי מַנִּיתָ יָתְהוֹן עַל עֲבִידַת מְדִינַת בָּבֶל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ לָא שָׂמוּ עליך [עֲלָךְ] מַלְכָּא טְעֵם לאלהיך [לֵאלָהָךְ] לָא פָלְחִין וּלְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵימְתָּ לָא סָגְדִין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִיתַ֞י גֻּבְרִ֣ין יְהוּדָאיִ֗ן דִּֽי־מַנִּ֤יתָ יָתְהוֹן֙ עַל־עֲבִידַת֙ מְדִינַ֣ת בָּבֶ֔ל שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֗ךְ לָא־שָׂ֨מֽוּ עליך עֲלָ֤ךְ מַלְכָּא֙ טְעֵ֔ם לאלהיך לֵֽאלָהָךְ֙ לָ֣א פָלְחִ֔ין וּלְצֶ֧לֶם דַּהֲבָ֛א דִּ֥י הֲקֵ֖ימְתָּ לָ֥א סָגְדִֽין׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איתי" - יש

"יהודאין" - משבט יהודה

"אלך" - אלה

"לא שמו עלך מלכא טעם" - לא חשו לתת עצה לעצמן לחוש על גזרותיך

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איתי" - יש אנשים יהודים אשר הפקדת אותם על מלאכת מדינות בבל והם חנניה מישאל ועזריה

"גובריא" - האנשים האלה לא עשו לעצמן טעם ועצה לחוש עליך המלך לקיים מאמריך לאלהיך אינם עובדים ואל הצורה אשר העמדת לא השתחוו (ולא הלשינו על דנייאל בעבור כי ראו שהמלך חשבו לאלוה ואיך ישתחוה הוא אל הצורה)

<< · מ"ג דניאל · ג · יב · >>