מ"ג דניאל ג ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג דניאל · ג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲנוֹ וְאָמְרִין לִנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲנוֹ֙ וְאָ֣מְרִ֔ין לִנְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מַלְכָּ֑א מַלְכָּ֖א לְעָלְמִ֥ין חֱיִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ענו ואמרין" - צוחו כל עניה שבמקרא לשון קול רם הוא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ענו" - הרימו קול ואמרו וגו' המלך לעולם יחיה והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(ח) השאלות (ח - יב) מ"ש שאכלו קורציהן די יהודיא משמע שהלשינו על כל היהודים, והם לא דברו סרה רק על חמו"ע, והשאלה העצומה מדוע לא הלשינו על דניאל שגם הוא לא השתחוה לצלם, ולמה הזכירו מה שמינה אותם על מדינת בבל, ומה שאין עובדים לאלהיו, מה שייך זה לענין השתחוית הצלם:

(ט - יא) "ואמרו למלך, הלא אתה נתת פקודה שכל איש שישמע הכלי זמר מחויב להשתחוות, ומי שלא ישתחוה יפול לכבשן האש," ר"ל שלא הבדלת בין דת לדת:  

<< · מ"ג דניאל · ג · ט · >>