קטגוריה:דניאל ג יג
באדין נבוכדנצר ברגז וחמא אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא.
בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָא אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּא.
בֵּאדַ֤יִן נְבוּכַדְנֶצַּר֙ בִּרְגַ֣ז וַחֲמָ֔א אֲמַר֙ לְהַיְתָיָ֔ה לְשַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ בֵּאדַ֙יִן֙ גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ הֵיתָ֖יוּ קֳדָ֥ם מַלְכָּֽא׃
בֵּאדַ֤יִן בֵּ - ארמית, מילת יחס
אדַ֤יִן - תואר הפועל
צורת יסוד: b/116
מורפ': AR/D נְבוּכַדְנֶצַּר֙ נְבוּכַדְנֶצַּר֙ - ארמית, שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5020
מורפ': ANp בִּרְגַ֣ז בִּ - ארמית, מילת יחס
רְגַ֣ז - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/7266
מורפ': AR/Ncmsa וַחֲמָ֔ה וַ - ארמית, ו' החיבור
חֲמָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/2528
מורפ': AC/Ncfsa אֲמַר֙ אֲמַר֙ - ארמית, פועל, פעל (קל), עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 560
מורפ': AVqp3ms לְהַיְתָיָ֔ה לְ - ארמית, מילת יחס
הַיְתָיָ֔ה - פועל, הפעל (הפעיל), מקור נסמך
צורת יסוד: l/858
מורפ': AR/Vhc לְשַׁדְרַ֥ךְ לְ - ארמית, מילית, מושא ישיר (את)
שַׁדְרַ֥ךְ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/7715
מורפ': ATo/Np מֵישַׁ֖ךְ מֵישַׁ֖ךְ - ארמית, שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4336
מורפ': ANp וַעֲבֵ֣ד וַ - ארמית, ו' החיבור
עֲבֵ֣ד - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: c/5665+
מורפ': AC/Np נְג֑וֹ נְג֑וֹ - ארמית, שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5665
מורפ': ANp בֵּאדַ֨יִן֙ בֵּ - ארמית, מילת יחס
אדַ֨יִן֙ - תואר הפועל
צורת יסוד: b/116
מורפ': AR/D גֻּבְרַיָּ֣א גֻּבְרַיָּ֣ - ארמית, שם עצם, זכר, רבים, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה
צורת יסוד: 1400
מורפ': ANcmpd/Td אִלֵּ֔ךְ אִלֵּ֔ךְ - ארמית, כינוי גוף, רומז, משותף, רבים
צורת יסוד: 479
מורפ': APdxcp הֵיתָ֖יוּ הֵיתָ֖יוּ - ארמית, פועל, הופעל, עבר, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 858
מורפ': AVHp3mp קֳדָ֥ם קֳדָ֥ם - ארמית, מילת יחס
צורת יסוד: 6925
מורפ': AR מַלְכָּֽא מַלְכָּֽ - ארמית, שם עצם, זכר, יחיד, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה
צורת יסוד: 4430
מורפ': ANcmsd/Td׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
בֵּאדַ֤יִן מהפך (משרת, דרגא 5) נְבוּכַדְנֶצַּר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בִּרְגַ֣ז מונח (משרת, דרגא 5) וַחֲמָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲמַר֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְהַיְתָיָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
לְשַׁדְרַ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) מֵישַׁ֖ךְ טפחא (מלך, דרגא 2)
וַעֲבֵ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) נְג֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בֵּאדַ֨יִן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
גֻּבְרַיָּ֣א מונח (משרת, דרגא 5) אִלֵּ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
הֵיתָ֖יוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
קֳדָ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) מַלְכָּֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר בִּרְגַז וַחֲמָה אֲמַר לְהַיְתָיָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ. בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ הֵיתָיוּ קֳדָם מַלְכָּא.
(יג) אָז נְבוּכַדְנֶצַּר בְּרֹגֶז וְחֵמָה אָמַר לְהָבִיא אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; אָז אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"באדין" - אז אמר נבוכדנצר בכעס וחמה להביא לחנניה מישאל ועזריה
"באדין" - אז האנשים האלה הובאו לפני המלךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יג - יד) השאלות (יג - טו) למה צוה להביאם לפניו, ולמה אמר להם שישתחוו עתה אל הצלם, והלא כבר נתחייבו מיתה על ידי שלא השתחוו תיכף והפקודה היתה שמי שלא יפול וישתחוה תיכף בההוא שעתא יושלך אל הכבשן, למה אמר להם לאלהי לא איתיכון פלחין, הלא כבר ידעו כל זאת כל יושבי ארץ שישראל אין עובדים לאלילים רק לה' לבדו, ולמה אמר אחר כך ותסגדון לצלמא די עבדית ובכל הענין אמר ע"ז לשון הקמה, ולמה רק פה תפס לשון די עבדית ולא אמר די הקימת:
"אז נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להביא לחמו"ע, אז הובאו האנשים האלה לפני המלך, ענה נבוכדנצר ואמר, חמו"ע, האמת הוא לאלהי אינכם עובדים, ולצלם הזהב שהקימותי לא משתחוים," הנה לפי המשפט היה ראוי שיצוה תיכף לשרפם באש, לא להביאם לפניו במשפט ולטעון עמהם, בפרט למה שאבאר שרצה עדיין למחול להם אם ישתחוו עתה, וזה סותר לפקודתו שכל מי שיעבור ואשם אחת דתו להמית, אולם כאשר שמע מהמלשינים בעצמם שהטעם שנמנעו מלהשתחוות היה מפני דתם שמונע אותם מלהשתחוות לפסל וצלמים, ראה שאין מחויבים מיתה, כי הוא נתן חירות לכל הדתות ולא הכריח לשום עם לעבור על דתו, ובאשר כל העמים גם העובדים לע"א אחרת לא תמנע אותם אמונתם להשתחוות לכל פסילי כסף וזהב, לא כן ישראל שהדת מזהיר אותם מזה, אין חייבים עונש עד עתה, רק אם יביאם לפניו ויפקד עליהם בפירוש שמצוה אותם לעבור על הדת, ולכן צוה להביאם לפניו, ואמר להם "הצדא," ר"ל ידעתי האמת, שבעבור "שלאלהי לא איתיכון פלחין" מטעם זה "לצלם דהבא די הקימת לא סגדין", ר"ל וזה הממליץ עליכם על העבר שאין אתם חייבים מיתה, כי עשיתם זאת מצד אזהרת תורתכם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג יג"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.