קטגוריה:דניאל ג ה
נוסח המקרא
בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס [קתרוס] סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא
בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרוס [קַתְרוֹס] סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא.
בְּעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָ֠א קיתרס קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃
בְּ/עִדָּנָ֡/א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣/א מַ֠שְׁרוֹקִיתָ/א קיתרוס [קַתְר֨וֹס] סַבְּכָ֤א פְּסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔ה וְ/כֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑/א תִּפְּל֤וּן וְ/תִסְגְּדוּן֙ לְ/צֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔/א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽ/א׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"קתרוס סבכא וגו'" - כולם כלי זמר הם
"זני זמרא" - מיני זמר למינו ת"א לזנוהימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"משרוקיתא וכו'" - כולם שמות מיני כלי זמר וידועים המה בלשון כשדים
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ב) השאלות (ב - ז) מן הפקודה נראה שלא אסף רק השרים והשלטונים כמו שבאר בפסוק ב' ובפסוק ג' שרק השרים לבדם באו, ואיך אמר בפסוק ה' לכון אמרין עממיא אומיא ולשניא, שמבואר שהיתה הפקודה לכל העמים לא להשרים לבד, וכן אמר בפסוק ז' שכל העמים נפלו על פניהם, וזה סותר לפסוק ב' ג'?, וגם איך אפשר שכל העמים יתקבצו אל הבקעה והוא היה לו תחת ממלכתו עם עצום כחול אשר על שפת הים לרוב ולא תכיל הארץ אותם?, ולמה כפל חמשה פעמים שישתחוו לצלם שהקים נבוכדנצר או לצלם הזהב שהקים נבוכדנצר מלכא, שכבר נודע מהות הצלם ומי הקימו:
(ה) "בעדנא, בעת אשר תשמעו קל קרנא," [שהם שבעת מיני זמר] "תפלו ותשתחוו לצלם הזהב אשר הקים נבוכדנצר המלך," כי בהמלכת המלך היה דרכם לנגן בכלי זמר, והיה התחלת הניגון אות שיפלו וישתחוו לקבל מלכותו לעולם, והיו שבעת מיני כלי זמר מכוונים נגד ז' המשרתים, להמשיך שפע מן הכוכבים המושלים לפי דעתם בעולם השפל, ובכל המאמר שונה וכפל צלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא, להודיע שעקר הכונה מצד שהוא צלם כדוגמת הצלם שראה בחלום, ומצד שהוא זהב שרומז על מלכות בבל, ומצד שהוא נבוכדנצר מלכא, שתשאר מלכותו מלכות נצחיית:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - בָּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים, הָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר, תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לְצֶלֶם הַזָּהָב, אֲשֶׁר הֵקִים נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג ה.
תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לְצֶלֶם הַזָּהָב
בָּעֵת אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן
פקודת המלך הגבילה את החובה לתת כבוד לצלם המלך רק כאשר האנשים שומעים את קול כלי הנגינה. כיוון שלא נאמר איפה הכלים עמדו, וקול הקרן (שופר) מגיע למרחק מוגבל למדי, נראה שרק האנשים הקרובים היו חייבים לתת כבוד.
סביר שהרבה אנשים נמנעו להתקרב לצלם שהיה "בְּבִקְעַת דּוּרָא" (ביאור:דניאל ג א), וכך רק מעט אנשים נתנו כבוד לצלם, ובעקיפין למלך. זאת הסיבה שמלכים הפסיקו את השטות הזאת, ודריווש אישר: "שֶׁכָּל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה מִכָּל אֱלוֹהַּ וְאָדָם עַד יָמִים שְׁלשִׁים חוּץ מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ, יָשְלַךְ לְגֹב הָאֲרָיוֹת" (דניאל ו ח) בלי הגבלה של מקום ומרחק.
הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים, הָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר
רשימת כלי הנגינה הנפוצים.
- כלי נשיפה: קרן, משרוקית, חליל, שופר
- כלי מיתר: נבל, כינור, עוגב
- שירה: אנשים מזמרים
לא ברור אם הכלים האלה, הם הכלים שקיבלו את השמות האלה בימינו. לבטח כלי הנגינה התפתחו והשתפרו במשך השנים.
חסרים כלי הקשה: תופים, מצלצלים ורעשנים. הנה כתוב: "וְדָוִד וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהֹוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים" (שמואל ב ו ה), אולם כאן אין כלי הקשה. ייתכן שהרשימה אינה שלמה, או שהמלך לא אהד כלים שעושים רעש. ייתכן שהוא חשש שאנשים ישתמשו בכלים האלה כדי להביע בוז לצלם, כפי שאנו עושים בפורים עם הרעשנים.
תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לְצֶלֶם הַזָּהָב
המלך דרש כבוד אלים ומלכים לצלם שלו.
הצלם נראה כמו המלך, וכך המלך נהנה מכבוד רב יותר מאנשים שלא יכלו לראות את פניו.
מטרת הצלם היתה קבלת כבוד, אבל בנוסף היא חשפה אנשים עוינים למלך.
כיוון שהמלך פקד שיסגדו לצלם, נוצר מצב שגם אנשים נאמנים למלך סרבו לתת כבוד כזה לצלם מסיבות דתיות ולא כנסיון לפגוע בכוח המלך.
בזמנו דניאל אמר למלך שכוחו רב, ככתוב: "אֲשֶׁר אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם נָתַן לְךָ אֶת הַמְּלוּכָה, אֶת הָעֹז, וְאֶת הַתֹּקֶף וְאֶת הַכָּבוֹד. וּבְכָל שֶׁדָּרִים בְּנֵי הָאָדָם, ... נָתַן בְּיָדְךָ וְהִשְׁלִיטְךָ בְּכֻלָּם" (ביאור:דניאל ב לח). אולם דניאל הגביל את כוחו של המלך למקום המגורים אבל לא על האנשים עצמם. המלך בפקודתו מנסה להראות לאלוהי השמים ודניאל שכוחו חל גם על האנשים, והוא יכול לכפות עליהם לסגוד לו. בהמשך המלך יבין, שהוא יכול לגרום לאנשים להתנהג כאילו שהם נותנים לו כבוד, אבל יהיו אנשים שיסרבו ואחרים יסגדו לו בבוז.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג ה"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.