מ"ג דניאל ג ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס [קתרוס] סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קיתרוס [קַתְרוֹס] סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּעִדָּנָ֡א דִּֽי־תִשְׁמְע֡וּן קָ֣ל קַרְנָ֣א מַ֠שְׁרוֹקִיתָ֠א קיתרס קַתְר֨וֹס שַׂבְּכָ֤א פְסַנְתֵּרִין֙ סוּמְפֹּ֣נְיָ֔א וְכֹ֖ל זְנֵ֣י זְמָרָ֑א תִּפְּל֤וּן וְתִסְגְּדוּן֙ לְצֶ֣לֶם דַּהֲבָ֔א דִּ֥י הֲקֵ֖ים נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מַלְכָּֽא׃
רש"י
"קתרוס סבכא וגו'" - כולם כלי זמר הם
"זני זמרא" - מיני זמר למינו ת"א לזנוהימצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"משרוקיתא וכו'" - כולם שמות מיני כלי זמר וידועים המה בלשון כשדים
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ב) השאלות (ב - ז) מן הפקודה נראה שלא אסף רק השרים והשלטונים כמו שבאר בפסוק ב' ובפסוק ג' שרק השרים לבדם באו, ואיך אמר בפסוק ה' לכון אמרין עממיא אומיא ולשניא, שמבואר שהיתה הפקודה לכל העמים לא להשרים לבד, וכן אמר בפסוק ז' שכל העמים נפלו על פניהם, וזה סותר לפסוק ב' ג'?, וגם איך אפשר שכל העמים יתקבצו אל הבקעה והוא היה לו תחת ממלכתו עם עצום כחול אשר על שפת הים לרוב ולא תכיל הארץ אותם?, ולמה כפל חמשה פעמים שישתחוו לצלם שהקים נבוכדנצר או לצלם הזהב שהקים נבוכדנצר מלכא, שכבר נודע מהות הצלם ומי הקימו:
(ה) "בעדנא, בעת אשר תשמעו קל קרנא," [שהם שבעת מיני זמר] "תפלו ותשתחוו לצלם הזהב אשר הקים נבוכדנצר המלך," כי בהמלכת המלך היה דרכם לנגן בכלי זמר, והיה התחלת הניגון אות שיפלו וישתחוו לקבל מלכותו לעולם, והיו שבעת מיני כלי זמר מכוונים נגד ז' המשרתים, להמשיך שפע מן הכוכבים המושלים לפי דעתם בעולם השפל, ובכל המאמר שונה וכפל צלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא, להודיע שעקר הכונה מצד שהוא צלם כדוגמת הצלם שראה בחלום, ומצד שהוא זהב שרומז על מלכות בבל, ומצד שהוא נבוכדנצר מלכא, שתשאר מלכותו מלכות נצחיית: