קטגוריה:דניאל ג ד
וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא.
וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל לְכוֹן אָמְרִין עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא.
וְכָרוֹזָ֖א קָרֵ֣א בְחָ֑יִל לְכ֤וֹן אָֽמְרִין֙ עַֽמְמַיָּ֔א אֻמַּיָּ֖א וְלִשָּׁנַיָּֽא׃
וְכָרוֹזָ֖א וְ - ארמית, ו' החיבור
כָרוֹזָ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה
צורת יסוד: c/3744
מורפ': AC/Ncmsd/Td קָרֵ֣א קָרֵ֣א - ארמית, פועל, פעל (קל), בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7123
מורפ': AVqrmsa בְחָ֑יִל בְ - ארמית, מילת יחס
חָ֑יִל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/2429
מורפ': AR/Ncmsa לְכ֤וֹן לְ - ארמית, מילת יחס
כ֤וֹן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: l
מורפ': AR/Sp2mp אָֽמְרִין֙ אָֽמְרִין֙ - ארמית, פועל, פעל (קל), בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 560
מורפ': AVqrmpa עַֽמְמַיָּ֔א עַֽמְמַיָּ֔ - ארמית, שם עצם, זכר, רבים, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה
צורת יסוד: 5972
מורפ': ANcmpd/Td אֻמַּיָּ֖א אֻמַּיָּ֖ - ארמית, שם עצם, נקבה, רבים, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה
צורת יסוד: 524
מורפ': ANcfpd/Td וְלִשָּׁנַיָּֽא וְ - ארמית, ו' החיבור
לִשָּׁנַיָּֽ - שם עצם, זכר, רבים, מיודע
א - מילית, ה' הידיעה
צורת יסוד: c/3961
מורפ': AC/Ncmpd/Td׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְכָרוֹזָ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
קָרֵ֣א מונח (משרת, דרגא 5) בְחָ֑יִל אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְכ֤וֹן מהפך (משרת, דרגא 5) אָֽמְרִין֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עַֽמְמַיָּ֔א זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֻמַּיָּ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלִשָּׁנַיָּֽא סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל: "לְכוֹן אָמְרִין, עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא.
(ד) וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא בְכֹחַ: "לָכֶם אוֹמְרִים, הָעַמִּים הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת!
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וכרוזא" - ענין השמעת הדבר לרבים
"עממיא" - הם האומות שיש להם אלוה ותורה
"אומיא" - הם בלא אלוה ובלא תורה
"ולשניא" - הם החלוקים בלשונותם בין מבני אלוה ותורה ובין זולתם
מצודת דוד
"וכרוזא" - וכרוז קרא בכח ר"ל בהרמת קול גדול
"לכון" - וזהו דבר הכרוז לכם אומרים ומזרזים אתם עממיא וגו'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ב) השאלות (ב - ז) מן הפקודה נראה שלא אסף רק השרים והשלטונים כמו שבאר בפסוק ב' ובפסוק ג' שרק השרים לבדם באו, ואיך אמר בפסוק ה' לכון אמרין עממיא אומיא ולשניא, שמבואר שהיתה הפקודה לכל העמים לא להשרים לבד, וכן אמר בפסוק ז' שכל העמים נפלו על פניהם, וזה סותר לפסוק ב' ג'?, וגם איך אפשר שכל העמים יתקבצו אל הבקעה והוא היה לו תחת ממלכתו עם עצום כחול אשר על שפת הים לרוב ולא תכיל הארץ אותם?, ולמה כפל חמשה פעמים שישתחוו לצלם שהקים נבוכדנצר או לצלם הזהב שהקים נבוכדנצר מלכא, שכבר נודע מהות הצלם ומי הקימו:
(ד) "וכרוזא, והכרוז קרא בכח, לכם אומרים העמים והאומות והלשונות," דבר זה י"ל שתי פנים, א] שר"ל לכם אומרים ופוקדים, לכם אתם העמים והאומות והלשונות, שהגם שלא היו שם כל העמים רק שריהם, באשר השרים הם המורשים מכל העמים והעומדים במקומם דומה כאלו כל העמים נמצאים פה, ולהם קורא הכרוז שישתחוו אל הצלם. וגם יש בו כונה שניה, שר"ל העמים והאומות והלשונות אומרים לכם אל השרים, שאמר אל השרים הנצבים, דעו שהעמים כולם אומרים לכם שתשתחוו אל הצלם בשמם ובכחם ובשליחותם, ר"ל שמה שתשתחוו לא יהיה מצדכם לבד, רק מצד שליחות כללי ואמירת כל העמים והאומות והלשונות. ויש הבדל בין עם ואומה ולשון, כי כל עם ועם י"ל מושל מיוחד, וכל אומה ואומה מופרדת בדת מיוחד, וכל לשון מופרד בשפה ולשון מיוחדת, בענין שהיו שם השרים המושלים במדינות מצד הממשלה, וכהני כל דת מצד הדת, וראשי כל לשון מצד הבדלם ללשונותיהם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג ד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.