(קהלת ז טז): "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר, לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם?!"

הצדיקות ו החכמה הן שתי התכונות האידיאליות בתנ"ך. אולם בפסוקנו נאמר שלא צריך להרבות בהן. מדוע? אם זה כל-כך טוב להיות צדיק וחכם, למה לא להיות הכי צדיק שאפשר והכי חכם שאפשר? 

ובכלל, כמה זה "הרבה" ו"יותר" - הרבה ביחס למה? יותר ממה?

1. "הרבה" ביחס למצוות התורה: " "אל תהי צדיק הרבה - כשאול, שדימה להיות צדיק, וריחם על הרשעים (עמלק) . ואל תתחכם יותר - לדון קל-וחומר של שטות: "ומה על נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה" וכו'" " ( רש"י ) . בתורה ישנו איזון בין ערכים שונים. כשאדם לוקח ערך אחד (כגון: רחמים) ומגדיל אותו על-חשבון ערכים אחרים (כגון: נקמה), הוא מפר את האיזון וגורם נזק.

2. "הרבה" ביחס למקובל בחברה: "אם התפללת מן הבוקר ועד הערב, ותתענה והדומה להם, תשומם, והעניין - תסור מדרך היישוב" (אבן עזרא) .  אדם המנסה להיות צדיק הרבה יותר מהמקובל בחברה, עלול להישאר לבד. לא יהיו לו חברים ולא תהיה לו המשכיוּת. ראו גם:   שביל הזהב בין הצדיק לרשע / יהודה אייזנברג .

נאמר על נוח, (בראשית ו ט): "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ". לפי אחד הפירושים, הכוונה שהוא היה צדיק רק ביחס לאנשי דורו, אבל לא מעבר לזה. הוא היה צדיק, אבל לא "צדיק הרבה"; הוא נשאר באותו סדר-גודל של אנשי דורו.   ולכן הוא מצא אישה והוליד ילדים והצליח לקיים את האנושות אחרי המבול.

לאברהם אבינו היתה גישה אחרת: הוא לא הוריד את עצמו כדי להתאים את עצמו לדורו, אלא ניסה להעלות את אנשי דורו כדי שיגיעו למעלה שלו. הוא לא התנתק מהציבור, להיפך, האוהל שלו היה תמיד פתוח להכנסת אורחים.   אולם לרוב האנשים, שאינם כאברהם, מתאימה יותר הגישה של נוח המתבטאת גם בפסוק בספר קהלת.

3. "הרבה" ביחס לנפש האדם:  "בצדיקות הרבה יכול להיות פגם, גם מבחינת עצמה, וגם מבחינת תוצאותיה:   מבחינת עצמה - שכן היא יכולה לנבוע מתוך תחושה של גאווה או חוסר ביטחון עצמי;   מבחינת תוצאותיה - שכן היא יכולה גם להוביל לתחושת גאווה, או אפילו לגרום להפך הצדיקות, מתוך כך שהאדם בטוח בעצמו, גם אם באופן מלאכותי, שהוא כליל-הצדיקות.     ואולי גם: אובר-צדיקות כזו נוגדת את טבע האדם, שבין היתר עליו להתחשב גם בעצמו... על-כן טוב שהאדם יבדוק מאין באה לו היומרה הזו וישתדל להרגיעה מעט." ( חגי הופר . ראו גם: אריסטו והתנ"ך: דרך האמצע ,  הלהעמיד פני צדיק? ) .   אדם שמנסה להיות צדיק מעבר ליכולתו, עלול להיכשל בגאווה או בעבירות אחרות.

4. "הרבה" ביחס למעשה ה': "האלוהים עצמו אינו עסוק בצדק או בעשייתו. אם תרצה להבין את מעשי האלוהים עפ"י מידת הצדק, לא תמצא תמיד תשובה.   לכן אף אתה, אל תנסה לעבור את תקרת הצדק הסבירה בעבור האדם, שהרי האלוהים אינו דורש זאת כלפיו ואף הוא עצמו אינו "צדיק הרבה"" ( פסח כהן ) .

לעומת הפסוק שלנו, נאמר ב (דברים טז כ): "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"( פירוט ).

שם מדובר על שופט, הצריך להשתדל ככל יכולתו לעשות צדק בין אדם לחברו;

כאן מדובר על אדם פשוט ועל צדיקות שבין אדם למקום.

יפה ומעניין מאוד.

הייתי מוסיף שספק קהלת מדבר הרבה על לחיות את החיים כפי שהם, על גשמיותם, בשמחה, כמו למשל:

קהלת ט ז: "לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך"

לכן "צדיק הרבה" אפשר להבין - הרבה מדי, וכן "תתחכם יותר" אפשר להבין - "יותר מדי", ומהו ה"די"? - זה מה שדרוש לחיים העצמם, ולא מעבר להם, כלומר משהו שלא נצרך.

ועוד, דוגמא ל"צדיק הרבה", במובן של יותר מדי, אולי אפשר לראות באיוב, שהקריב קורבנות עבור בניו רק משום המחשבה שאולי חטאו, אף שלא הייתה כל ראיה לכך. אפשר לפרש, שלא ממש כפשט הסיפור, שזה מה שגרם לקטרוג עליו ולנסיונו על ידי האל, ובמובן הזה מוטב להימנע מכך.

וכן האדם צריך לדעת את מקומו (מידת הענווה כנגד הגאווה, כפי שצוטטתי בפנים), שהרי: "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".

-- hagai hoffer, 2015-11-02 18:24:50

קהלת ז טז: " אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם

הכמרים הנוצרים רוצים להיות צדיקים הרבה מתחכמים ולא לוקחים נשים להנשא לכן הם שוממים כי אין להם משפחה וילדים

ברצוני להגיד אמת כי אכן לשכב עם האשה במשגל זה אמנם חטא כי אדם ואשתו שניהם נטמאים ועליהם לרחוץ במים להטהר

תהלים נא ז: "הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי"

אבל אין ברירה כי כדי להביא ילדים להוליד חייבים אנחנו בני ישראל לשכב עם נשותינו וכי מצוה היא גם לכהן הגדול לקחת אשה

-- Daian Moshe, 2015-11-02 18:48:50

תרומת כליה זה גם צדיקות הרבה לאמור צדיקות מוגזמת מדי

לדעתי זה עובר את הגבול של הצדיקות ואני מתנגד לעידוד תרומות כליה מאנשים חיים

כי על פי התורה כתוב במפורש שלא לפצוע את הגוף אף לא שריטה קטנה אחת ובוודאי שלא ניתוח להוצאת כליה

ויקרא יט כח: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יהוה'"

[1]

-- Daian Moshe, 2015-11-05 22:52:31

כתוב גם לא תעמוד על דם רעך ועוד הרבה. אשרי התורמים

-- hagai hoffer, 2015-11-06 07:18:50

בראשית יז א: "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יהוה אֵל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֶל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"

הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים = תמים שלם בנפש ובגוף שנאמר נפש בריאה בגוף בריא

• • • • • • • נפש תמימה בגוף תמים = נפש שלמה בגוף שלם *******

חגי הופר ראה את הקישור הזה שכתבתי מזמן לפני הרבה שנים

בקישור זה נמצא מאמרי שכתבתי ציטוט של יהודה בן יעקב שאומר:

אל תקרעו את בטני לאחר מותי [ועל אחת כמה וכמה שלא לקרוע בטני בחיי]

[2]

-- Daian Moshe, 2015-11-06 19:48:41

זה ציטוט מעניין בנוגע לניתוח לאחר המוות, לא לגבי ניתוח של תרומה מצילת חיים. המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא

וגם לגבי ניתוחים לאחר המוות, המצב הרפואי השתנה מאז לפני יותר מאלפיים שנה, מה גם שמשהו שמישהו - לא ברור מי - כתב אז לא מחייב אותי בהכרח

-- hagai hoffer, 2015-11-06 22:49:13

אלהים רוצה שתהיה צדיק שתעזור למשל בכסף שהוא בא והולך עובר ושב

אבל אלהים לא רוצה שתהיה צדיק הרבה ותפגע בעצמך בניתוח להוצאת כליה

רק פושעים כמו ראשי עמותות לתרומת כליה ידרשו מאנשים תמימים לתרום כלייתם להיות צדיקים הרבה בניגוד לדברי התורה

-- Daian Moshe, 2015-11-06 23:24:01

אני מציע להעביר את הדיון על תרומת כליה לדף חדש: [3]

-- Erel Segal-Halevi, 2015-11-08 18:45:32