ביאור:אל תהי צדיק הרבה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

"אל תהי צדיק הרבה" (קהלת, ז', 16).

זה פסוק יפה, שמזכיר לנו שגם בצדיקות אין להגזים. הכול צריך להיות במידה, כמו שכתב הרמב"ם, גם עשיית הטוב. כי בצדיקות הרבה יכול להיות פגם גם מבחינת עצמה וגם מבחינת תוצאותיה: מבחינת עצמה - שכן היא יכולה לנבוע מתוך תחושה של גאווה או חוסר ביטחון עצמי, ועל כן - מבחינת תוצאותיה - שכן היא יכולה גם להוביל לתחושת גאווה, או אפילו לגרום להפך הצדיקות, מתוך כך שהאדם בטוח בעצמו, גם אם באופן מלאכותי, שהוא כליל-הצדיקות. ואולי גם אובר-צדיקות כזו נוגדת את טבע האדם, שבין היתר עליו להתחשב גם בעצמו, וזאת מלבד העובדה שכבר נקבע לנו ככלל שאין צדיק שלא יחטא, כפי שכבר ציינו פעמים רבות. על-כן טוב שהאדם יבדוק מאין באה לו היומרה הזו וישתדל להרגיעה אותה מעט, שהרי לא לשווא נכתב מה שנכתב, ומי שיקרים לו דברי האל שבתנ"ך מוטב לו שיקבל אותם בשלמותם.



מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhoffer1 @ netvision.net.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-09-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3107_0